|
||||
|
||||
אם אפשר תשובה *מבוססת ומפורטת* לשאלה הבאה: הייתה ירידה במחיר במוצרי החשמל. נניח שחלק מהירידה הוא כתוצאה מביטול המס, וחלק אחר הוא כתוצאה מירידה בביקוש. האם המדד מחושב ללא התחשבות בסיבת הירידה במחיר? ההיגיון הדל שלי אומר שצריכה להיות כאן הבחנה בין המקרים. |
|
||||
|
||||
לא. מדד המחירים לצרכן, כשמו כן הוא, נקבע לפי המחירים לצרכן. הרכב הסל (דהיינו המשקל של המחירים השונים בקביעת המדד) מתעדכן מעת לעת, בהתאם לשינויים בהרכב ההוצאות של משקי-הבית בישראל (לכן נערך ''סקר הוצאות המשפחה''). אם תהיה ירידה בביקוש למוצרי חשמל לאורך זמן, היא תבוא לידי ביטוי בחישוב המדד. מה שההגיון הדל שלך אומר הוא שמדד המחירים לצרכן אינו חזות הכל. זה נכון, כמובן, ולכן מפורסמים גם מרכיבי המדד (''העליה הגדולה ביותר נרשמה במחירי הירקות והפירות''), לכן גם קיימים מושגים כמו ''השפעות עונתיות'', ולכן ישנם בנמצא עוד שפע נתונים ומדדים שניתן לתהות על משמעותיותם. |
|
||||
|
||||
תודה על התשובה שמעלה במוחי עוד שלל שאלות, שכל אחת מהן מובילה לעוד שלל שאלות, כך שזה לא המקום להתחיל עם זה בכלל. למרות שכבר למדתי בעבר משהו מהנושא, כלכלן דגול אני לא, אך אני מרשה לעצמי להביע דעה שהשפע נתונים ומדדים עבור כלכלנים אמיתיים הם הצפה עבור כלכלנים בגרוש כמוני, שבעבור כל נתון שיביאו קיימים שפע נתונים אחרים סותרים לכאורה. בין הנגיד לשר האוצר יש חילוקי דעות גלויים לגבי הריבית, אנפלציה רצויה וכו', בנוסף מפרסמים לעיתים טעויות בהערכות של המומחים למשל באשר לתחזית הגבייה ממיסים (כמובן שהאשמה היא בגורמים בלתי צפויים), אז אם הם המומחים והם חלוקים ובנוסף טועים, אז מי אני שאביע דעה? אגב, מה הרזומה הכלכלי של שר האוצר ופרץ? |
|
||||
|
||||
מה שיפה בכלכלה, זה שיש עשרות שיטות כלכליות שונות לנהל את המשק שמתבססות על אותם נתונים, כל השיטות צודקות, ואף אחת לא משנה את השורה התחתונה: יש עשירים שטוב להם, יש עניים שרע להם, ותמיד יהיה מי שירוויח מזה כסף. |
|
||||
|
||||
מה שיפה בכלכלה זה שכלכלנים אף פעם לא טועים. אף פעם. זה החוק הראשון בכלכלה. אם תקח את ההערכות בנוגע לאינפלציה השנה -ובכל שנה - תראה שהיו הערכות שונות, וכמעט דרך קבע, כמעט אף אחת לא קולעת במדויק. זה בערך כמו תחזית של מזג האוויר. רק שדני רופ לא מתיימר. בפונקציית היצור, יש משתנה שקוראים לו A. המשתנה הזה הוא ההתפתחות הטכנולוגית. זה המשתנה שאחראי להרבה מכשלונות החיזוי של הכלכלנים - והוא תמיד אשם כשהם לא צודקים. כן, לא חשבו שהאינפלציה תהיה כה נמוכה - התיסוף, התיסוף הזה - הוא אשם בהכל. כלכלים אף פעם לא טועים. אקסיומה. |
|
||||
|
||||
האם אני חש בזעם כבוש כלפי הכלכלנים? ההנחה שמשתנה A אחראי למרבית השגיאות של הכלכלנים היא תמוהה למדי, אשמח מאד אם תסביר. הטענות הקלושות של בנק ישראל (הייסוף, הייסוף) שציינת הם בסה"כ תירוץ שאפשר לבנק ישראל לקבוע ריבית ריאלית גבוהה ולהוריד את האינפלציה 'מעבר' להחלטות הממשלה. כלכלנים אחרים, לא תלויים, פרסמו הערכות אינפלציה מדויקות למדי. ב'הארץ' פרסמו על זה כתבה מעניינת, אגב. רואים שברשותך השכלה כלכלית, אך למרבה הצער ברוב המקרים אתה שאק"ל - שגוי, אבל קולח להפליא. |
|
||||
|
||||
אין זה זעם כי אם שעשוע. גם אין אני בא בטענות כלפי כלכלים בכירים באוצר, באקדמיה או בשוק הפרטי. אני מודע לעובדה שכל משתנה אחד תלוי בהרבה משתנים, ואלה האחרונים, הרבה פעמים, משפעים על אותו משתנה אחד. לעיתים כשהצמיחה היא מעל או מתחת למצופה, וכל המשתנים נשארו כמות שהם, לא נותר ללכת אלא להתפתחות הטכנולוגית ולשדרג אותה בהתאם. זה מובן, כי קשה מאוד להעריך התפתחות טכנולוגית ועוד במונחים כספיים. התיסוף של השקל עוזר לאינפלציה נמוכה כמו שהפיחות עוזר להגברת האינפלציה. בפיחות, ערכו של השקל יורד לעומת הדולר ומחירים עולים. (שכר דירה, מכונת כביסה, מכשיר וידאו ועוד ועוד) וההופכי לזה בתיסוף. אני שמעתי במו אזניי - ושככה יהיה לי טוב - את פרופ' בן בסט ''מאשים'' את התיסוף. |
|
||||
|
||||
אז מה, בן-בסט מפחד להאשים את קליין ישירות, אז הוא מאשים את מעשה-ידיו של קליין? הרי התיסוף הוא (גם) תוצאה של הריבית הגבוהה על השקל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |