 |
|
 |
||
|
||||
 |
הקראים נוהגים לספור ממחרת השבת הקרובה ליום ראשון של פסח. אם יום ראשון של פסח חל ביום א' הרי שהספירה תתחיל ביום א' שאחרי השבת הבאה אחריו, כלומר, שבוע. אם ביום ו' הרי שביום א' שאחרי השבת כלומר אחרי יומיים וכו'. הם מצביעים על הסתירה של הרבניים בפירוש אותו פסוק: "ממחרת השבת" במשמעות של יום המועד = יום אחד. "שבע שבתות תמימות תהיינה" במשמעות שבעה שבועות: 49 + 1 = 50. ואין זה העניין היחיד שבו הקראים חולקים עלינו, אך זה כבר עניין אמוציונלי ממין אחר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המחלוקת היא לא רק בין הרבניים לבין הקראים אלא גם בין הרבנים לבין עצמם, והיא נמשכת מאות בשנים. כל עוד המחלוקת נמשכה, היתה הדת חיה. מאז שההלכה נקבעה בלי אפשרות לשנות שום דבר, אפילו בהתאם לחיים המודרניים כיום, הדת מתה ולדעתי הדרך היחידה להחיות אותה (מי שמעוניין בכך, כמובן), היא להחזיר את אפשרות המחלוקת בין אפשרויות הפסיקה השונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההלכה היהודית לא קבועה היום יותר משהייתה קבועה לפני כמה מאות שנים. ייתכן שהיא הגיעה למצב של סטגנציה, כשהררי הפירושים על גבי פירושים כל כך מסובכים ומסועפים, שרוב הפוסקים פשוט אינם בטוחים בעצמם דיו על מנת לפסוק דבר מהפכני באמת. אבל אם נחכה כשש, שבע שעות (קצת יותר עבור דתינו מן הנכר המערבי, קצת פחות עבור דתינו מן הניכר המזרחי), הרי שנוכל לשמוע מפי אנשים, אשר הינם יותר מעורים ממני בעניין. וכמובן, אין לשכוח את הקונסרבטיבים, שמאפשרים לעצמם, א-לה לייבוביץ' (יותר נכון, לייבוביץ' אפשר לעצמו א-לה הקונסרבטיבים, אבל לא משנה), להפריד בין עיקר לטפל בהלכה, בין מצוות מהותיות למצוות תלויות-תרבות. אבל אני חושש שקונסרבטיבים עדיין אין לנו באייל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רב ככל המשתתפים הפעילים באייל הם יהודים, אם מהגדרה עצמית, ולרוב גם מבחינה הלכתית. לעומת זאת, אנשים שמסכימים עם דעותיך אחת לאחת אכן קשה למצוא כן, וכיון שכך אתה מגדיר ''יהודים,'' אז כנראה שאין הרבה ''יהודים'' בכלל בארץ, והייתי אומר שטוב שכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עקיצה לאלו כאן שלא מגדירים עצמם כיהודים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני לא טועה 1, ל.ב.פ. היא קונסרבטיבית. 1 וזה אאל"ט גדול, מפני שההנחה הזאת מבוססת על סמך זכרוני בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את יודעת מה? זה באמת יכול להיות. מה, רק לדובי מותר להיות סנילי? זו מדינה חופשית, וגם לך וגם לי יש הזכות המלאה להיות סניליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ONLY HER HUSBAND IS
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא? תגובה 123512 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז יאללה! להגיב ולתרום! האייל צריך פרספקטיבה יהודית לא-אורתודוקסית, ויפה שעה אחת קודם משתיים על העץ, ואפשר לאכול את העוגה משני הצדדים, אבל אי אפשר להכריח אותך לחשוב. אמם... לא משנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, בסדר: הנה תגובה: כן. נכון. האורתודוקסיה מאמינה שההלכה היא "כדבר משה מסיני", ולכן אין לעשות בה שינויים. ככלל, התנועה הקונסרבטיבית (שכוללת בתוכה הרבה תתי-זרמים(בדיוק כמו האורתודוקיסת והרפרמית)) מאמינה שההלכה אינה דבר מקודש, אבל שהיא מיצגת את חכמת ישראל של מאות ואלפי דורות, ולכן אפשר להמשיך ולפתח אותה כדי שתתאים לשינויי הזמן, אבל כל צעד צריך להעשות בזהירות, מתוך שיקול דעת וכבוד למסורת, ומתוך מודעות לכך שכל שינוי הוא בעל חשיבות. התנועה הרפורמית מעמידה את האדם בן דורנו כמרכזי - ההלכה על פיהם היא גמישה הרבה יותר, ויש פחות חשיבות לאלמנטים הסטורים , כלומר עדיף לפסוק פסיקות הלכה חדשות ולהקל במקומות מהותיים(ובמקומות בהם השינוי הוא קוסמטי), מאשר להקשות על האדם בן ימינו למצוא את זהותו היהודית ביהדות. אני וזוגי שייכים לתנועה הקונסרבטיבית, למרות שלדעתי השינויים נעשים בה בקצב איטי מדי. לאחר שהות בארצות הברית למדתי להעריך את התנועה הקונס' יותר, כי המנעד של בתי הכנסת שם יותר רחב, ולכן הכרתי גם קהילות יותר ליברליות מקהילת "מוריה" בחיפה, שאליה השתייכנו במקור (ב"מוריה", למשל, נשים נכללו למניין רק לפני כמה שנים, ועכשיו כשהם חיפשו רב קהילה חדש אני מאד בספק אם הם היו לוקחים רבה). כשחזרנו לארץ החלטנו להעמיד שיקולים אידיאולוגים לפנינו כשנחליט לבחור בית כנסת, ולבחור קהילה על סמך מידת הליברליות שלה (איפשהו באמצע בין שנינו, אני מניחה) ולא בהכרח על סמך ההשתיכות התנועתית שלה. עם זאת, לפחות בארצות הברית (ובעיני), מי שעושה את העבודה החשובה ביותר בעזר לשמור על זהות יהודית של אנשים זו דוקא התנועה הרפורמית, שמקבלת אנשים מכל זרמי החברה, כולל בתי כנסת "עליזים"(שמחזיקים בד"כ קבוצות תמיכה לנוער שעושות בעיני עבודת קודש), משפחות מעורבות, וילדים שאביהם אך לא אמם יהודים (אם כי גם הקונסרבטיבים מתיחסים אליהם כ"זרע ישראל" ומקלים עליהם מאד מאד את הגיור). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד בעניין זה בhttp://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... . ציטוט נבחר: דניאל שפרבר, מהחוג לתלמוד באוניברסיטת בר אילן מנתח את הסיבות לקיפאונה של ההלכה ב-200 השנים האחרונות. הוא מציין בין היתר את הסיבות הבאות: ריאקציה לחילון, כתיבה רבה, שקיבעה את הפסק הכתוב לעומת הפסיקה האישית מדורות קודמים, ומעבר הסמכות מרב הקהילה, הרגיש למצוקותיה, לראש הישיבה החי ב"מגדל השן". ספקולציה ברוח הגלובליזציה: מה שסייע לסטגנציה המדוברת הוא שיפור התעבורה והתקשורת בדורות האחרונים. אלו יצרו אינטראקציה "יתרה" בין הקהילות השונות, מה שיצר האחדה כמעט מיידית של חלקים מרוחקים של היהדות, מבלי תת להם להתפתח, לפסוק ולהתאים עצמן לצרכיהן המיוחדים. הדבר איפשר מימוש הדומיננטיות של קהילות/גולות מסויימות על פני האחרות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |