 |
לפחות על פי השנה האחרונה, כך אני מסכם בקצרה את סצנת ההיפ-הופ/ראפ:
בקצה אחד נמצא סנופ דוגי-דוג שמשלב את הנהנתנות הנובו-רישית של דר. דרה עם עצלות עטוית ערפילי סמים, במרכז נמצאים יוצרים מסחריים לחלוטין שעושים אדידס-ראפ ועוד מיני תתי-ז'אנרים המקבילים ללהקות הבנים בעולם הפופ, ובקצה השני נמצאים אמנים ייחודיים כמו אמינם (מוסיקה רבת עוצמה המביעה זעם אישי כביר), Outkast (אמירה חברתית חריפה בנוסף לחדשנות מוזיקלית), Wu-Tang Klan (דבקות דתית בשילוב עם אמירה רחבה יותר) ואולי גם וויקליפ ז'אן (ביקורת על כל תעשיית הראפ והדימויים שנלווים לה).
וכדי שאולי יהיה כאן גם דיון נוסף - כל זאת נכתב כאלגוריה למצב הפוליטי הנוכחי של מדינת ישראל.
נראה מי יגלה מי הוא מי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש