|
||||
|
||||
קראתי רק עכשיו את הכלה המשחררת ופשוט לא העזתי לחשוב עליו בצורה שלילית מכיוון שזה א.ב. יהושע והוא "אחד מהסופרים הטובים"בארץ. אך למעשה, בקושי גמרתי את הספר. הסיפור לא נגמר, כמו שנכתב שכתבה הפתרון ידוע מראש והדמות של הפרופסור כל - כך מעצבנת (ואי אפשר שלא לקשר זאת לסופר שמתאר את הדמות כדומה לו מאוד באופן חיצוני) הוא פשוט לא מפסיק לעצבן, להתערב, לא לעמוד על שלו וכד'. אני לא מבינה את מה שעשו סביב הספר. לעומת זאת קראתי את חמסין וציפורים משוגעות ונהנתי מאוד! |
|
||||
|
||||
קראתי לא מעט ספרים בחיי ואני חייבת להגיד ש- א.ב.יהושוע הוא מהסופרים היותר אהובים עלי. כשאתם אומרים שהוא מורח אותנו בתיאורים לא חשובים ושהוא לא מחזיק ספר כיוון שיש כאן בסך הכל נובלה אני לא יכולה להבין את זה- כשאני קוראת ספר אני אוהבת את הפרטים הקטנים, את הלכי הרוח, את תיאור הסביבה על מנת שאוכל להתחבר לספר ולהעמיק בו, הספר לא צריך להיות תכליתי, כמו סיפור קצר. כל היופי בסיפוריו של א.ב.יהושוע ובמיוחד הספרים היפים ביותר שלו שהיו:"המאהב", "מולכו", גירושים מאוחרים", "השיבה מהודו", "הכלה המשחררת" ו"שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" הוא בפרטים הקטנים, בנקישה על הדלת ומספר השניות עד שהיא נפתחת. אני ממליצה בחום על ספריו שיש בהם הבנה כל כך עמוקה של בני האדם וגרמו לי להנאה גדולה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |