|
||||
|
||||
בימים האחרונים גיליתי שדעתי הפוליטית נעשתה ליחודית, שכן לא מצאתי אף מכר או ידיד ואף לא בר פלוגתא שדעתו כדעתי. אולי עלי להתביש בדעתי זו, אך אומר אותה בכל זאת, אני בעד אהוד ברק לראשות הממשלה, ולא זאת בלבד, באם יחליט מר ברק לפרוש מהמרוץ לטובתו של מר פרס, אוותר על זכותי האזרחית להכריע בדבר זהות ראש הממשלה הבא. למען הגילוי הנאות, אציין שגם בבחירות 96' לא הטרחתי עצמי אל הקלפי. ציפיתי מכותב המאמר, לאור הכותרת, להביא נימוקים שיחזקו את עמדתי, אך בהעדרם אאלץ להביאם בעצמי. מר פרס איבד את יכולתו להבדיל בין המציאות ובין חלומותיו. לא משנה מה יקרה, הוא ימשיך לטעון שהמציאות היא כפי שהוא היה רוצה שהיא תהיה, והתהליך המדיני הוא רק דוגמא אחת לכך. הדוגמא הטובה ביותר, היא כמובן חזונו על מזרח תיכון חדש וכן ניתן להזכר בתמיכת החרדים שהוא תמיד משוכנע שתנתן לו, ללא שום סיבה מוצדקת. על אדם בעל תפיסת מציאות כל כך בעיתית לא ניתן לסמוך. כמו כן, מר פרס הוא מסוג האנשים, שמאמינים שמטרה טובה מקדשת כל אמצעי להשגתה. מותר לשקר לראש הממשלה ולפעול מאחורי גבו למען השגת שלום (הסכמי אוסלו, הסכם לונדון) כמו גם נגד השלום (האחזות סבסטיה, ההתישבות בחברון) ולא סתם נכתב עליו שהוא בלתי נלאה בכל הקשור להשטת סירות משוטים. עם כל אכזבתי ממר ברק (שגדולה כגודל ציפיותי ממנו) עדיין הוא בעיני מועמד ראוי (גם אם לא הטוב ביותר) מה שאיני יכול לומר על יריביו מבית ומחוץ. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |