 |
|
 |
||
|
||||
 |
צודק הכותב המלומד באבחנתו כי החלקאות היא מעמסה יותר מאשר תועלת. חוזקה ועוצמתה המדינית של ישראל לא יבואו מקיום משק אוטרקי (משק המצליח לקיים את עצמו בזכות עצמו בלבד), אלא בזכות ניצול היתרון היחסי של מדינת ישראל כגן הירק של אירופה. לא כדאי לגדל בישראל דגנים וכותנה הצורכים מים יקרים, אך כדאי גם כדאי לגדל פרות וירקות המשתמשים ביתרון היחסי של ישראל, בעיקר בחורף והוא האקלים הנוח. הפסקת החקלאות הבזבזנית תתקל בהתנגדות של החקלאים ובמטר עגבניות, אשר המיים לגידולן מסובסדים (מי מסבסד מוצר במחסור???) אבל ההיגיון הכלכלי והתועלת למדינה צריכים לגבור על פעולתן של קבוצות לחץ צרות. הבה ניפרד מחזון כיבוש האדמה ובאותה הזדמנות גם מהסיני והתאילנדי שמעבדים אותה, יחזרו הגויים לארצותיהם כפי שבאו מהן! בשנת 2000 כאשר ישראל כבר בת יותר מ 50 שנה אל לנו לחבק את רגבי האדמה ולשיר: "אדמה אדמתי". הקשר לאדמה הוא קשר מזיק ואולי אפילו פרימיטיבי. באותה ההזדמנות של ויתור על הקשר לאדמה אפשר להתחיל במסעות פרידה מרמת הגולן... לעניין התפלת המיים, אולי יקר, אבל עם גידול האוכלוסיה והאפשרות (שימו לב טוב !!!) למכור מיים לשכנותינו הצמאות, אפשר לנצל עוד משאב שלא יאזל אף פעם, הים התיכון. אם סעודיה יכולה להטפיל את מימי המפרץ הפרסי אין סיבה שמדינת ישראל לא תטפיל את מי הים התיכון. ולסיכום חקלאות-כדאי לצמצם. מיים כדאי להטפיל. ובבניין ציון ננוחם. לילה טוב מגבעתיים. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |