 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מציע לכל האנשים הקשוחים והמפוכחים כביכול שקוראים לכותב המאמר יפה נפש להחליף את פלוגת צה"ל בסיפור בפלוגות סער של האס.אס. במלחמת העולם ה-2 ואת הערבים ביהודים בגטו. אין שום הבדל בין החיילים בפלוגה הזאת, מפקדיהם והמדינה שהם משרתים ובין הנאצים של גרמניה שום הבדל מוסרי. אני יודע, אני יודע, אתם הולכים להגיד לי שאנחנו לא פוצצנו מכוניות תופת בברלין ולא פעלנו באלימות נגד השלטון המקומי. הכל נכון - עכשיו תסבירו את זה בבקשה לילדים של המשפחות הערביות הסיפור הזה, גם הם לא עשו דבר. אני לא טוען שפעולותיו של הצד השני בסיפור הזה (מכוניות התופת וכולי) מוצדקות, אבל המציאות הפשוטה היא שלו הייתם אתם הילדים של המשפחה הזאת השתתפות במאבק נגד הכיבוש הישראלי היה נראה לכם טבעי כמו שהמאבק של היישוב במנדט הבריטי נראה לנו טבעי. וכל עוד אנחנו רוצחים (או משפילים) אותם והם רוצחים אותנו יימשך הסיוט של מעגל האימה הזה שאף אחד לא יודע איך לצאת ממנו, והופך גם אותנו וגם אותם לחיות. לא שיש לי פתרון, והמצב איננו שחור ולבן *אבל* תגובת הזיקפה הלאומית האוטמטית של כל האנשים הקשוחים ומפוכחים כביכול בפורום הזה גורמת לי לבחילה: זה בדיוק סוג מחשבה האטומה שסיבכה אותנו בבלגן הזה מלכתחילה. וסליחה על התגובה הרגשנית... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למרות שאני שותף לדיעותיך אני מוצא את ההשוואה שלך עם הנאצים מקוממת ושגויה. חיילי האס אס היו חיילים שנדרשו לבצע רצח, לא 'חיפוש בלתי חוקי', לא 'הטרדה' וגם לא 'התנקשות' או 'פעולת חיסול' אלא רצח בקנה מידה חסר כל תקדים. הם רצחו ללא אבחנה את מי שבעיניהם היו יצורים תת אנושיים. כל השוואה בין הנאצים לחיילי כיבוש אחרים (בין אם מדובר בצה''ל או בצבא כיבוש אחר, כמו הצבא הבריטי באירלנד) היא שגויה לחלוטין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל ביננו הוא כנראה שאתה אופטימי יותר ממני בקשר לטבע האנושי - אתה רואה את השואה כנקודת יחודיות ברצץ ההיסטוריה בעוד שאני סבור שההבדל הוא שאלה כמותית בלבד. אני מסכים שמדינת ישראל מוסרית יותר מגרמניה הנאצית אבל אני חושב שחיילי אותה פלוגה אינם יותר מוסריים מחיילי פלוגת אס.אס. טיפוסית. גם להם היו מעט שעות שינה, גם הם היו נתונים בקונקסט חברתי שבו פעולותיהם היו לא רק מקובלות אלא אפילו נדרשות וגם הם מילאו פקודות. לכן, כפי שאני רואה זאת, אם גם נכון שחיילי צה"ל לא נדרשו לבצע רצח עם סיטוני, הרי שאני סבור שבנסיבות מסויימות לו היו נדרשים היו מבצעים זאת, משום שאני סבור שבכולנו יש את היכולת הזאת לדרגה כזאת של רוע, או התעלמות ממנו - וזאת בדיוק הנקודה שלי, אני חושב שהתגובות למאמר שטוענות: "אבל אנחנו במלחמה", "הם גם רוצחים", "המנהיגים אשמים" וכולי באות מאנשים שמפנים את מבטם לרוע שבמעשינו כמדינה, והפניית מבט כזאת היא בדיוק מה שהביא את גרמניה הנאצית למצבה. אנחנו עדיין לא נאצים, אבל אנחנו (כמו כל העולם) עומדים בקצהו של מדרון חלקלק, ןצריך להזהר שלא ליפול. להפנות את המבט לפלוגת חיילים שמטיחה ראשו של ילד בקיר זוהי תחילת ההתדרדרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תופס את השואה כמאורע ייחודי בהיסטוריה. בניגוד למלחמה שבה מעשי זוועה מבוצעים באויב. בשואה מדובר היה במעשי השמדה מכוונים כלפי חלק מאוכלוסיה של העם הכובש על בסיס גזעני טהור. ניתן לומר שמה שמתחולל בשטחים הוא חיכוך כואב בין צבא שולט לאוכלוסיה נשלטת, אבל לא מדובר פה ברצח (או התעללות) מתוך מניעים גזעניים *טהורים* כפי שקרה בשואה. נכון שאנו עומדים בקצה מדרון חלקלק ומותם של כ 250 אזרחים לא מוסיף מי-יודע-מה למורשת הקרב שלנו, אבל אני מאמין שלעולם לא נגיע למלחמה גזענית - דהיינו לחימה בערבים וטבח באוכלוסיה אזרחית אך ורק בגלל מוצאם. וכאן בדיוק נעוץ ההבדל בינינו לבין הנאצים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |