 |
|
 |
||
|
||||
 |
אליהו (מלכים ב', ב', יא') http://www.snunit.k12.il/kodesh/bible/mmlcb002.html חנוך (בראשית, ה', כד') http://www.snunit.k12.il/kodesh/bible/mbras005.html |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חנוך לא עלה השמיימ( לפחות לא במפורש) הוא ''נלקח'' אבל לא ברור לאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברזילי דרש ''במותו'', ולא נאמר שאליהו מת. גם מלאך ה' שנגלה אל מנוח ואשתו עלה השמימה ''בעלות הלהב מעל המזבח''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האלמנט הזה הוא יותר שלי מאשר של גלעד, והכוונה היתה אכן לאליהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו אולי הפרשנות המעוותת שלי כחילוני (ומסתמא, גם של גלעד): מכיוון שאליהו היה אדם, איסנטינקטיבית אנו חושבים על עלייתו השמימה כעל מותו, מה שאין כן המלאך. אני מוכן רטרואקטיבית לשנות את נוסח השאלה ל"על איזה אדם בתנ"ך נאמר שעלה השמימה?" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנת את שאלתי... האם התשובה "המלאך" נכונה, או שיש עוד תשובה שעדיין לא גילינו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה, לפי המסורת אליהו היה מלאך, שהופיע בדמות אדם לזמן מה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן, יחזקאל! עד כס האלוהים הגיע, ראה כרובים מכרובים שונים, וגם שמו לו גחלת לוהטת בפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אולי לא בפה 1 (זה מסיפור אחר - של משה. קשים היו חיי אבותינו). 1 הכנס כאן רמיזה סקסואלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתנ"ך סיפור הגחלת קשור לישעיהו: "ויעף אלי אחד השרפים ובידו רצפה, במלקחים לקח מעל המזבח. ויגע על פי ויאמר: הנה נגע זה על שפתיך וסר עוונך וחטאתך תכופר". הגחלת של משה היא מסיפורי האגדה. אצל יחזקאל לא נאמר שעלה לשמים, אלא רק ש"נפתחו השמים ואראה מראות אלוהים". יש סיפור אחר שבו נושאים את יחזקאל בציצית ראשו אל ירושלים, שם הוא רואה מראות זוועה בבית המקדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מה שאמרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעיון נוסף במה שגלעד שלח לי, מתברר שהניסוח עם המוות היה ממש לא מוצלח. אכן יותר מדויק "על איזה אדם בתנ"ך נאמר שעלה השמימה?" התשובה שהתכוונו אליה נאמרה כאן כבר, אבל לא נאמרה לגביה המילה האחרונה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד ניסיון, קצת חלש: על משה נאמר "ומשה עלה אל הערפל אשר שם האלוהים", ואחר כך אומר אלוהים "אתם ראיתם כי מן השמים דיברתי עמכם". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלי''פ, אבל בעודי חופף ראשי בהד אנד שולדרס, נזכרתי בשני ציטוטים מעניינים מתהילים. במזמור של פסח נאמר על יורדי הים ''יעלו שמים ירדו תהומות'' (יש אשכנזים הנוהגים לקרוא מזמור זה בערב שבת). במזמור של שבועות נאמר ''עלית למרום שבית שבי'', ברמז ברור למשה רבינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שזה mea kulpa, עם "k" (בעקבות לימודים, תקופה קצרה, בגרמניה. בערך בזמנו של הקייזר פראנץ-יוזף ירום הודו), ועכשיו, אחר שיטוט קצר, נמצא ששתי צורות הכתיב קיימות - ב-"k", וב-"c". יש למישהו איזה הסבר לתופעה הזאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, האנגלים נוטים לעוות ולהרוס כל דבר. טוב, לא. אבל במקרה זה, בלטינית mea culpa היו מבטאים מיא צ'ולפה, וזה לא זה בכלל. אבל באנגלית עברה האות c תהפוכה, והיא משמשת בדרך כלל כמו k, ולא ממש אוהבים לכתוב אותה, אז עברו ל-c. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין צ' בלטינית. culpa נכתבת ב-c. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה הסיפור עם שפרינקק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, בלטינית הקלאסית אין הצליל צ'. הביטוי אכן נכתב mea culpa, ונהגה "מֵאָה קוּלְפָּה". שנית, הסיפור על בגין ושפרינצק נסוב על השם "קיקרו", הנכתב Cicero, וההבדל חשוב: בלטינית מאוחרת (היינו, של ימי הביניים והלאה, כמו גם באיטלקית מודרנית) האות C לפני I או E מתנהגת אחרת מאשר לפני התנועות האחרות – היא הופכת לצ'. בהשפעה אירופית, בעיקר גרמנית, נהגו להגות "ציצרו", בעוד ששמו של הנואם הרומי הדגול היה בלי ספק קיקרו. אבל אין קשר לשאלת כתיבת המלה culpa. שלישית, האות K לא היתה קיימת בלטינית קלאסית, ולכן לא נכון בשום פנים לכתוב mea kulpa, וסביר שזה שיבוש (אולי נפוץ) של אנשים המכירים את הביטוי משמיעה ואינם יודעים לטינית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואף על פי כן, יש כאן עדיין איזו תעלומה. בגוגל מופיעים בחיפוש מהיר כמאתיים ושישים אתרים שבהם זה מופיע עם "k". אמנם לעומתם יש מאה ואחד עשר אלף אתרים עם "c", ומכאן שזו לוקחת בהליכה. אבל זכור לי גם משהו מגרמניה, ולמרות שאני לא זוכרת את ההקשר המלא, זה לא היה אדם שהכיר את הביטוי רק משמיעה אלא מורה שידע לטינית. אולי זה קשור בתעתיק גרמני. יום אחד, כשאהיה פחות עצלה, עוד אבדוק את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
mea culpa. אוקיי, אז הסיבה היא הסירוב של הגרמנים להשתמש ב-c כמייצגת את העיצור k.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואת תגובה 121667 לא אני כתבתי1 אלא אחד מילדיי, שבאמת מכיר את הביטוי הזה רק משמיעה (מפי שלי, פעמים רבות. אני מלא רגשי אשמה כרימון). יוש 1 אוף, התאפקתי עד עכשיו מפאת כבוד הדרדק |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי וראיתי!!!!! חשבת שאני כבר לא נכנס לאתר הזה אה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאנגלופיל אני מוחה על דברייך. האנגלים לא מעוותים ולא הורסים שום דבר. אם יש עם שעושה זאת זה האמריקאים. בגללם אנחנו נוהגים הפוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*אנחנו* נוהגים הפוך? They think the left side is the right side
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האנגלים ממשיכים את מסורת האבירים שנשאו את חרבם ביד ימינם ולפיכך רכבו בצד השמאלי. באו האמריקאים והפכו את הכיוון. למה? דווקא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך בדיוק פוגע בך זה שכמעט כולם נוסעים "הפוך?" למה נראה לך הגיוני לנהוג באותו הצד שבו רכבו אבירים לפני מאות שנים? מה הקשר בכלל? גם אם האמריקאים "הפכו את הכיוון," לדבריך, דווקא, הרי שהם בכל זאת מרדו באנגלים, ואני יכול להבין אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 86086 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההחלטה אם לנהוג בצד שמאל או בצד ימין אינה בין שתי חלופות סימטריות. לפחות עבור רוכבי אופניים יש היגיון בנסיעה בצד ימין. כך מתאפשר להם לאותת על פניה שמאלה בהרמת יד שמאל. אם הכיוונים יהיו הפוכים, הם ייאלצו לעשות זאת ביד ימין, דבר המפריע לבטיחות הרכיבה. אבל לא ממש נהגתי לרכב על אופנים בשום שלב בחיי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם שמאליים? איתות ביד שמאל לא ממש בטוח בשבילם... (בדרך כלל מדברים על 10% מהאוכלוסיה שהם איטרי יד ימינם) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון מאד. אז מה עדיף? ליצור מערכת שטובה ל-90% מהאוכלוסיה או ל-10%? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק זה, אלא שברוב האופניים ידית הבלם של הגלגל האחורי נמצאת על הכידון בצד ימין, והיא השימושית יותר מבין השתיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם כן מעוותים והורסים הכל. רק תקשיב לקריינות בערוצים האנגליים (יותר נכון בערוץ האנגלי, כעת כשהכבלים החליטו לומר שלום לבי.בי.סי.), כאשר הם מבטאים, למשל שם של מקום זר. זה שאתה אנגלופיל זו בעיה אחרת, אני ממליץ לך לקרוא מאמר של ל. ספראג דה-קאמפ "אנגלית לנוסעי זמן," שמתייחס לנושא ההיגוי האנגלי. (רמז: שייקספיר לא היה מבין כלל את האנגלית הלונדונית המודרנית.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שהכוונה לחנוך, אך מה תעני לקורא הנבוך? (אכן, נחתי חזרה, מצב רוחי אומר שירה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עלייתו של חנוך למרום מתוארת ב''ספר חנוך''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינגו, לכך כיוונתי. כשהתנ"ך נחתם (באזור המאה הראשונה לפני הספירה), כבר הייתה קיימת ספרות חנוכית ענפה, ועורכי התנ"ך עשו החלטה פוליטית מודעת לא להכניס את חנוך א' וב' לקאנון (בכלל התנ"ך היה ספר קונטרה לזרם היותר מיסטי ביהדות דאז, אז הדברים היותר מגניבים לא נכנסו לשם). ספרי חנוך תורגמו ליוונית ונשמרו בידי הכנסייה, ושרד עד היום רק העותק שנשמר בספרייה המזרחית, ותורגם לחבשית (או אתיופית, אם תרצו). כך שמה שיש לנו ביד היום זה רק תרגום של תרגום של תרגום, למרות שקטעים מהספר המקורי בעברית נשתמרו במערת קומראן (או קורמראן? שכחתי), שנחשפה לפני כמה שנים. לפי ספרי חנוך, הבחור היה איש צדיק ביותר, והפרוש של "התהלך עם האלוהים" היה שהוא ממש ראה את אלוהים ודיבר איתו. הוא היה כל כך צדיק, עד שבסוף, במקום למות, אלוהים הפך אותו למלאך. כמלאך הוא שרד רק בקבלה ובנצרות: האמונה הנוצרית (עד בערך המאה הרביעית או השישית אחרי הספירה) אומרת שהוא הוא מטטרון, קול האלוהים, הסופר הגדול, המופקד על רישום חטאי בני האדם בספר החיים והמוות. מלאך בוס גדול - והוא עוד היה פעם אדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז היה צריך לשאול : מי עלה השמיימה ב תנ"ח ( ח זה חנוך) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה כבר רוצה להתקטנן, אז דווקא בתרגום הירושלמי לתנ''ך (לארמית), מתרגמים את הפסוק הזה כך שאין מקום לספק. אביא ציטוט ישיר ביום ראשון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הירושלמי אני לא מכיר, אבל על פי תרגום אונקלוס חנוך מת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמת ויציב. בדקתי ו: תרגום אונקולוס ל"כי לקח אותו אלוהים": ארי אמית יתיה ה' - כי המית אותו אלוהים. התרגום הירושלמי לבראשית ה' כ"ד: ופלך חנוך בקושטא קדם ה' והא ליתוהי עם דיירי ארעא ארום איתנגיד וסליק לרקיעא במימר קדם ה' וקרא שמיה מיטטרון ספרא רבה - ועבד חנוך באמת את ה' ואיננו עם יושבי ארץ כי נמשך והועלה למרום (לרקיע) בגזרת ה' וקרא שמו מיטטרון הסופר הגדול. בכל מקרה, עמדת האקדמיה (עד כמה שיש כזה דבר) היא שרוב היהודים אכן האמינו שעלה לשמיים ממש. ניתן למצוא לכך המון עדויות אחר כך, אחת שיש מולי כרגע היא במסכת דרך ארץ זוטא, פרק א': תשעה נכנסו בחייהם לגן עדן ואלו הם: חנוך, ואליהו ומשיח... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועל כן התחכמתי מעדנות בניסוח השאלה: לא "על מי נאמר בתנ"ך...", אלא "על מי בתנ"ך נאמר". אם לא הייתם כל כך זריזים בפתרון מלא, הייתי רומז על הניואנס הזה (יעני, הדמות היא תנ"כית אבל מה שנאמר לא נאמר בתנ"ך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"...ויתהלך חנוך, את האלוהים; ואיננו, כי לקח אותו אלוהים..." על כל האחרים בפרק זה (בראשית ה'), נאמר "...וימות". על ניסוח זה, המתייחס לחנוך לבדו, מתבסס סיפור העליה לשמיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שדי מיצינו את עניין חנוך. אולי תענה על החידה שבתגובה 141096 ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספר חנוך יצא לאור בסדרת הספרים הזעירים של הוצאת בבל, יחד עם ספרים חיצוניים אחרים כמו ספר יהודית וספר חווה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |