 |
|
 |
||
|
||||
 |
דיפדוף בכרכים של "מעריב לנוער" מראה שנקודת השינוי לרעה שחלה במעריב לנוער היא במדוייק ביולי 1993. עד אז הכרכים מלאים מאמרים מסוגים שונים ומגוונים מחיי הנוער ומהנעשה בעולם שגם למבוגר שמדפדף זה מעניין לקרוא. בגיליון של יולי 1993 יש מאמר מערכת של סגן העורך משה יהלום שמדבר על הצלחתו הגדולה של "מעריב לנוער " שאין נער במדינה שלא קורא אותו ושגובר על כל מתחריו. לאחר חוברת זאת עזבו העורך אמנון בירב ( על מנת לכתוב רבי מכר ) וסגנו משה יהלום ( על מנת לכתוב ספרי נוער ) . מספר העמודים של "זבנג " הורחב, אבל זהו השינוי החיובי הכמעט יחיד. מכאן ואילך יש התדרדרות ברורה משנה לשנה. כן כן אני דידפדפתי בכל הכרכים מאז ואני יכול לאמר שזה מדהים איך בכל שנה יש פחות דברים מעניינים מהשנה הקודמת לה ,וזה בזמן שיש גידול דרסטי בכל שנה במינון הפרסומות ותמונות הדמוגמניות וגם במידת העילגות של הכותבים. בחוברות של השנה אחרונה קשה מאוד למצוא משהו מעניין לקרוא. יש על כך תלונה במכתב למערכת של אחת הקוראות למה הכל מוקדש רק ל"מורדים " בכל גיליון ( שהרי בכל זאת יש גם דברים אחרים שמתרחשים בעולם ). העורכים עונים לה שזה ימשך כל זמן שתימשך "אופנת " המורדים . ואז מן הסתם "המורדים " רק יוחלפו באופנה אחרת כל שהיא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מדויק - גם בזמנים שאני הייתי מנויה, שזה הרבה לפני 93 (אמצע שנות השמונים), זכורים לי משם בעיקר סיפורים קלושים ודהויים של איטו אבירם ("יעל ואני"). למעשה, אני לא זוכרת משם כלום, שום תוכן ושום מדור, חוץ מזה שהיה איטו אבירם ואולי רצועת קומיקס (לא זוכרת איזה). אולי גם משהו על פלילים, על בני נוער עבריינים של משה יהלום. הממ... זהו. וזה בניגוד לעיתונים כמו "הארץ שלנו" "פשוש" ו"דבר לילדים" שקראתי בגיל מוקדם הרבה יותר, אבל בתשומת לב גדולה הרבה יותר. ואני זוכרת עד היום את המדורים של אסתר קל ("אסתר על הקו", ייעוץ לילדים), אליעזר שמאלי, עמוס בר, פיני אמיתי (שניהם מפשוש), מנחם בן(מדור שירה ב"הארץ שלנו"), ועוד כל מיני. מעריב לנוער כבר אז היה מין הוכחה, שכאשר גדלים הופכים רדודים יותר :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, אבל למרות שאני בילדותי הייתי קורא נאמן של "משהו", בכל זאת צריך לתת למעריב לנוער קרדיט על ההישג התרבותי העיקרי שלהם, הלא הוא מדור "על בנים ועל בנות", שאין לי ספק קל שבקלים שרוב המכתבים בו1 פוברקו או ע"י המערכת או ע"י קוראים שחמדו להם לצון (או לצאן, בחלק מהמקרים היותר קיצוניים). בפעם האחרונה שהתגלגל לידי גליון של כתב העת המשובח הזה, דבר ראשון מיהרתי לדפדף ולראות אם עדיין קיים המדור הנפלא, ועד כמה התפתח דמיונם של זאטוטי ישראל בשנים האחרונות. אם כי בימינו לא ניתן לפסול על הסף את האפשרות שמה שנכתב שם הוא אמת לאמיתה... 1 שנעו בין הקטבים של ילדה בת 11 ששואלת "אני והחבר שלי מקיימים מין אוראלי אנאלי ובנאלי מזה 4 שנים, לפני מספר ימים קיבלתי את המחזור הראשון שלי, האם אני בהריון?" לבין עלמה בת 20 ששואלת "אתמול נגעתי באזור שמתחת לפופיק לראשונה בחיי וזה הרגיש לי נורא נעים, האם זה נורמלי?". אם כי אין ספק שהזכרים שבחבורה העדיפו לעסוק בנוזלי גוף מגוונים, דוגמת "לאחרונה גדלו סביב שק האשכים שלי מגוון פצעונים שמפרישים מוגלה צהובה עם נקודות שחורות, האם זה יפגע בהנאתי ממין בעתיד?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה. אבל תדע לך, שכבר ''הארץ שלנו'' לימד את קוראיו שאי אפשר להיכנס להריון משימוש במגבת של המדריך בתנועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל חוסר הכבוד, התשובות ב''על בנים ועל בנות'' היו, אני מעריך, מקור מידע חסר תחליף ודי מהימן עבורי ועבור רבים סביבי, אני מניח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, נשמע לי מוזר. לא זכור לי שקראתי שם בתשובות משהו שחידש לי. השאלות, לעומת זאת, היו מאגר בלתי נדלה של רעיונות יצירתיים שאת רובם, לצערי, טרם יצא לי ליישם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה, מידע היה שם. אם הוא לא חידש לך כלום, מסתבר שידעת אותו ממקור אחר: חברים, הורים, ספרים, בית-ספר. אז במקרה שלי - ואני מנחש, של רבים אחרים - עם החברים וההורים לא דיברתי על זה, שיעורי החינוך המיני בבית הספר היו די פתטיים (במקרה הטוב *הם* לא חידשו לי, כי את מה שסיפרו לי שם ידעתי מ"על בנים"). לספרים יכולתי אולי להגיע, אבל לא הרגשתי צורך - בזכות אותו מדור. אולי הנערות שלי היתה עשוקה, אבל לא הייתי קורא לזה "מוזר" דווקא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי, עכשיו אני צריך לתהות אם זה בצחוק מההתחלה ועד הסוף, או שבאמת יש שם מישהו שעונה ברצינות על השאלות הללו... הוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עונה ברצינות? יש מישהו ששואל את זה ברצינות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקור יודע דבר מסר לי שעתידו של המגזין ''מעריב לנוער'' לווטה מאוד בערפל בימים אלה ( כמו כל כך הרבה דברים אחרים ) וייתכן מאוד שיסגר. זאת מאחר שבשנים האחרונות הוא רק הפסיד כסף. ואין זה מפליא אחרי הכל את כל החומרים שיש שם על שחקני קולנוע ודוגמניות ולהקות זמרים אלה ואחרות אפשר למצוא בכל כך הרבה מקומות אחרים כמו ''רייטינג '' ובאינטרנט. אם המגזין ישרוד אחרי הכל עדיף שיחפש לעצמו חומרים אלתרנטיביים מסוגים אחרים ומי יודע אולי דווקא זה ימצא חן בעיני הקהל המיועד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל הזכור לי, העיתון התחיל להידרדר עוד ב1985 במעבר מנייר העיתון הישן לנייר הכרום הצבעוני. גם התכנים והדגשים התחילו להשתנות אז ומעיתון ששילב את האיכות והקיטש הוא הפך לעיתון קיטש בלבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בזה משהו , אם כי אני שהייתי אז קורא קבוע של המגזין התרשמתי מאוד בתחילה מהחוברות הצבעוניות. בכל אופן עד לראשית שנות התשעים הירידה עדיין לא הייתה דרסטית באמת . ואגב תקופת שיאו של המגזין הייתה כנראה בשנות ה-60 שאז היו שם מאמרי ומדורי אינפורמציה מרתקים באמת שכללו סדרה על תולדות הריגול ומדור מדעי ( שכלל את הדיון הראשון בעברית הידוע לי על אפשרות התחממות כדור הארץ כתוצאה מאפקט החממה ,במאמר שפורסם בראשית שנות השישים ) .והיה להם מדור ספרות מצוין שלא נפל לדעתי מזה שבעיתונים למבוגרים בעריכת המשורר משה בן שאול . כל השוואה בין הגליונות ההם והגיליונות הנוכחיים מעוררת דיכאון ממש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד הדברים המאוסים ביותר במגזין בשנותיו האחרונות היה פולחן הסלבריטאים שלו שבו חינך את הנוער כי צריך להעריץ דוגמניות ודוגמנים ולרצות להיות כמוהם . וזה התבטא במיוחד במדורים שבהם סלבריטאים דגולים בסגנון ליאון מילר , יעל בר זוהר וסנדי בר ביטאו כל שבוע את הגיגיהם העילגים איך זה להיות דוגמנים ודוגמניות ( אגב ניחומים מדי פעם לקוראים אומללים ש"זה לא סוף העולם אם לא התקבלת לסוכנות דוגמניות ") והפכו אגב כך לגיבורי תרבות של הנוער. בהתחשב למה שהמגזין הפך להיות מותו לא יהיה אבידה גדולה לאנושות. על התדרדרותו המעציבה של "מעריב לנוער " יש כאן : |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליאור מילר, או לאון רוזנברג (אני חושב), אבל לא שניהם ביחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליאור מילר. תחושת המיאוס מהרשימות האלה עדיין נשארת שנים לאחר מכן.הם נתנו לגיטימציה לפולחן הדוגמנים והדוגמניות ורק אלוהים יודע כמה עצים הושמדו כדי שאפשר יהיה לפרסם את דברי הטימטום שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם שיקפו את פולחן הדוגמנים והדוגמניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם לא רק שיקפו, הם גם חיזקו. נניח שקם דור של מעריצי דוגמניות - זה לא אומר שמי שהיה בזמן ההוא בן 4 גם הוא העריץ דוגמניות. אבל מכיוון שהוא גדל והחל לקרוא את ה"עיתון" של אחותו הגדולה, למד גם הוא מה "חשוב", והפך בעצמו למעריץ דוגמניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או.קיי, שיקפו וחיזקו. לא הם נתנו לגיטימציה - כי התופעה של הערצת דוגמניות/ים היא גלובלית ומסמנת תקופה, והתפתחה הרבה מעל לראש של מעריב לנוער. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי דעתי, 'מעריב לנוער' קפץ מעל הכריש1 בדיוק ביום בו השתמש משה יהלום בפעם הראשונה במילה "משעשגע", מילה בה הוסיף להשתמש באדיקות בכל שבוע עד שפרש. ______ 1 למי שלא מכיר: http://www.jumptheshark.com |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם נחשוב על הסדרות שהופיעו במשך שנים רבות ב"מעריב לנוער" וזכו לפירסום ולהצלחה יוצאי דופן ומאריכי ימים במיוחד הרי יש שלושה כאלה: אייה הג'ינג'ית של פוצ'ו שרץ משנות השישים בהפסקות עד ראשית שנות ה-2000 , סדרת "יעל ואני" של איטו אבירם על תיכוניסט וחברתו ששמרו על הזוגיות שלהם בתיכון במשך כ-20 ומשהו שנים מאז שנות השבעים עד לשנות ה-90 לאורך מאות של סיפורים. וסדרת "זבנג " של אורי פינק שרצה מדי שבוע מאוגוסט -1986. עתידה של "זבנג " נתון כיום בערפל ואין זה ברור כלל אם תמשיך מעבר לשבועות הקרובים.אבל כל זמן שהיא פורסמה היא הייתה הדבר המעניין ביותר ב"מעריב לנוער" ( אם כי יש להודות לאור שאר התכנים שם זה לא אומר הרבה). עוד על "זבנג " התופעה ,הקומיקס ,וסדרת הטלווזייה ( שבה כיכבה בין השאר הדוגמנית סאנדי בר ) יש כאן : |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |