 |
|
 |
||
|
||||
 |
גיליתי את כתביו היפים של יזהר מזרחי רק לאחרונה. יש לחזור לתביעתו הנכונה של בן גוריון משנות הששים - בחירות אזוריות בהן יבחר האזרח ישירות את נציגו לכנסת. הרעיון זכה במשך שנים לתמיכה של רוב הצבור הישראלי אך חברי הכנסת לא רצו לכרות את הענף עליו הם יושבים וטרפדוהו. הסכמתם לבחירה ישירה של ראש הממשלה היה בבחינת זריקת עצם לצבור הרעב כאשר על "חלק הארי" - שיטת הבחירות היחסית הם שומרים מכל משמר. האבסורד בולט בשלטון המוניציפלי. גם כאן זרקו עצם לצבור ועברו לבחירה ישירה של ראש הרשות. אך מה על חברי המועצה? בהם לא נוגעים. הם ממשיכים להיבחר ברשימות יחסיות. כך קורה שבעיר כמו ירושלים יכולים לכהן במועצת העיר 7 נציגים מרחוב פלמ"ח ואף לא נציג של שכונות ענק כמו גילה, רמות, תלפיות או הר נוף, שכל אחת מהן מונה כארבעים אלף תושבים. ולעומתן המונות פחות מעשרת אלפים תושבים מקיימות מנגנון עירוני בזבבזני. למה? לאלוהי העסקונה הישראלית הפתרונים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מי מפריע לאנשים להקים את "מפלגת גילה רמות תלפיות והר-נוף" שתגרוף את קולות שוכני אותן שכונות ותכנס ברוב גדול למועצה? אף אחד לא מפריע. בן-גוריון רצה בחירות אזוריות כי הוא רצה שמפא"י תצליח לעבור את ה- 50 אחוז, ולא כי הוא חשב שזה באמת יועיל למי מהאזרחים. כל הקטע של הקואליציה נראה לו מיותר. הציבור הישראלי תמך כי הציבור הישראלי נוטה לנהור אחרי רעיונות פופוליסטיים בלי לחשוב עליהם יותר מדי. השיטה היחסית מתאימה לישראל. יש מקום קצת לשנות אותה, להכניס אלמנטים מסוימים של בחירה ישירה במועמדים, אבל לא יותר מכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קטע הקואליציה אמנם מיותר כי הוא מעוות את רצון הרוב. וגם חישובי התועלת רק חצי נכונים: אמנם למפלגה מנצחת בבחירות אזוריות יש סיכוי טוב לרוב מוחלט, אבל גם אפשרות המהפך בבחירות הבאות הרבה יותר נחרצת. זו הסיבה שבחירות אזוריות עדיפות בהרבה - המפלגות צריכות כל הזמן לחשוב על בוחריהן ועל הבחירות הבאות, ולא על דילים בין מפלגות ובתוך מרכזים מושחתים. ראו כאן: |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |