 |
"רק באירופה תפיסות השמאל השתלטו על השיח הציבורי והפוליטיקה..."
אני לא יודעת לגבי כל אירופה אבל לפחות בבריטניה, הלייבור בהנהגת בלייר הוא מאוד לא שמאלי, לא בענייני חברה וגם לא במדיניות החוץ. וכמו שראינו אתמול, אנשי הקבינט המתנגדים למלחמה נאלצו ליישר קו (כמו קלייר שורט) או להתפטר (כמו רובין קוק, הידד! אף פעם לא סבלתי אותו. והנה קריקטורה חמודה בנושא:
ואני לא בטוחה שהשיח השמאלני, שאכן נפוץ בתקשורת ובחוגי האינטלקטואלים האירופאים, מייצג באמת את דעת הציבור הרחב.
הרושם הכללי מאוד שלי- שכן, יש התנגדות למלחמות, ויש ליברליזם על חשבון מדינות אחרות, אבל כשזה מגיע לסובלנות בתוך הבית כלפי האחר, השונה- האירופאים מאוד רחוקים מהאידאל... יש אי סובלנות גוברת והולכת כלפי המהגרים מארצות העולם השלישי, ובמיוחד כלפי המוסלמים, מפני שרבים מהם לא מנסים להשתלב בתרבות שאליה הגיעו, וחלק מהם גם מביע עוינות כלפיה. והעובדה שרבים מהמהגרים האלה, וצאצאיהם שכבר נולדו באירופה, מובטלים (גם מפני שיש אפליה נגדם ברמה היומיומית) וחיים מקצבת סעד- עובדה זו מוסיפה להתמרמרות כלפיהם, שגוררת התמרמרות-נגד, ובקיצור- מעגל קסמים רע.
קשה לי לדמיין מלחמה של אירופה+איסלם נגד אמריקה.. נראה לי שיש סכוי רב יותר שהמתח בין האירופאים והמהגרים יתפתח לעוינות גלויה בין אירופה וארצות האיסלאם.
אבל אנחנו בתחילת תהליך גלובלי מורכב כ"כ, שלא רק שאי אפשר לחזות לאן הוא יתפתח, אלא קשה לאמוד גם את התמונה הנוכחית, ולטווח קצר, של שבועות וחודשים.
להיסטריונים יהיה מה לנתח פה, אין ספק. אבל אנחנו, בתוך המשבים הראשונים של הסערה שעומדת לפרוץ, יכולים רק להחזיק חזק בכיסא, שלא נעוף, ולצפות בעניין/דאגה (לפי האופי) במתרחש.
מה שבטוח, המאמר הזה יצא למסך בעיתוי מושלם..
נ.ב. הבחנת-היום:
מאז שבוש ויתר על האו"ם והכריז מלחמה על עיראק, מדינות רבות מכריזות פתאום על תמיכה בעמדת ארה"ב, ועל סיוע כזה או אחר.
וכשנזכרים גם איך האו"ם רצה לשלוח ועדת חקירה לעניין ג'נין, וישראל פשוט סירבה, ואז העניין פשוט נמוג...
אפשר להסיק מכך שכאשר האו"ם עושה צרות, כדאי להתעלם ממנו, מפני שזה המקרה היוצא-דופן שבו התעלמות מבעייה כן פותרת אותה...
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש