|
אז בואו נגיד ככה:
המחשבה המערבית נמצאת כבר זמן מה במשבר. בעקבות הנאורות, שבאה ללמד אותנו מה צריך להיות, הגיע הפוסט-מודרניזם, שאומר לנו שמה שיש - זה בסדר. אלא שבשנים האחרונות התפקחו אינטלקטואלים רבים גם מהפוסט-מודרניזם, והם מחפשים זרם מחשבתי חדש. המשימה קשה - הפוסט-מודרניזם, מעצם מהותו, סירס למעשה את רוח התבונה, וממנו כמעט ואי אפשר להתפתח.
צעד אחד קדימה ממישל פוקו, שביטל לגמרי את ההפרדה בין "משוגעים" לבין "שפויים", מצפה לנו האידאולוגיה של העתיד - הצדקת הרוע. אלא שבניגוד לאידאולוגיות הישנות, שניסו להגדיר מחדש מה רע ומה טוב, האינטלקטואלים של אמצע המאה ה-21 יאמינו שהרע הוא רע, אבל יש לו זכות קיום. קחו לדוגמא "בעיה" כמו זו המכונה "התעללות מינית בילדים בתוך המשפחה". למעשה, הילדים הם יצורים פחות נבונים מהמבוגרים (כפי שהוכח במאות מחקרים), ולכן אין שום סיבה לאסור על המבוגרים להפיק מהם כל הנאה שהיא. לאחרונה התפרסמו מחדש כמה מחקרים שביצעו חוקרים נאצים מכובדים באזורי ספר במזרח אירופה בזמן מלחמת העולם. החוקרים, ביניהם הד"ר שלוגנהאוזן, הוכיחו שככל שאחוז הפדופילים בחברה מסויימת הוא גבוה יותר, כך גדלים גם הישגיה התרבותיים. דוגמא חיה לכך היא בלגיה - מעצמת פדופיליה שרמת המשכל של אזרחיה היא השנייה בעולם - מיד אחרי הולנד.
ציד המכשפות, הנחשב כיום לבון טון, של הבעלים המכים את נשותיהם, ידעך בשלב מסויים. לא ייתכן שציבור שלם של אנשים עובדים יושמץ מעל דפי ומסכי כל אמצעי התקשורת, בבלי שתינתן לו האפשרות להציג את דעתו. האם מישהו מאותם עיתונאים נאורים הדוגלים בפרסום כל דבר הבל והשמצה כנגד מדינת ישראל יעזו לפרסם בשלמותו ובפורמט ראוי את מכתבו של אותו בעל מסכן, הנמק בימים אלה בתנאי מעצר מחרידים, שרצח לפני כשנה את אשתו לאחר שבגדה בו ללא נקיפות מצפון באמצעות האינטרנט? כל אדם שעיניו בראשו הבחין כבר בקריסתו של הליברליזם בן ימינו, הדוגל במתן שוויון לקבוצות חלשות בחברה. החלוצים של העידן החדיש (שיבוא אחרי העידן החדש) יהיו הרוצחים, האנסים והשקרנים. הגיע הזמן שארגונים כמו המאפיה והקו-קלוקס-קלאן, שמדוכאים היום על-ידי הממסד ונחשבים למוקצים מחמת מיאוס, יזכו להערכה הראויה להם על תרומתם התרבותית והכלכלית.
עורך יקר, האם היית מפרסם גם את זה?
אולי כדאי באמת שיוגדרו גבולות חופש הביטוי באייל הקורא - אם יש כאלה.
|
|