 |
|
 |
||
|
||||
 |
מעניין שתמיד יוצא שבבסיס כל טיעוני האי-שיוויון בין קבוצות אנשים שונות מונחת הדעה על נחיתותו כביכול של האדם כתוצר או כנובע ישירות מצבע עורו, בכלל, ולנחיתות השחור לעומת הלבן, בפרט. מכאן, כמובן, ישרה הדרך לעימות ספרדים-אשכנזים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה גורם לך לחשוב שתמיד יש טענה גזענית ברקע? אני מאמין באי-שיוויון, ואינני מייחס את אי-השיוויון הזה לשום צבע עור או מוצא אתני, אלא פשוט לכישוריו האישיים של כל אדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוויכוח על מה חשוב ומה משפיע יותר, הטבע או החברה nature/nurture הוא זה שעומד במרכז המאמר והתגובות. עד הנאצים עוד איכשהו יכלו לטעון שהטבע משפיע יותר. כולנו מכירים את הדרכים שנקטו להילחם בתופעות חברתיות שליליות, סירוסים, הפלות כפויות, סטריליזציה, לחץ וכפייה דתית להמנעות מסקס, ניקוי והשבחת הגזע הנאצי על ידי המתות חסד (יופמיזם נוראי) של כל אותם אלמנטים שהפריעו למצגת של גזע טהור, נכים ,משוגעים וסתם מתנגדי המשטר ,ומשם הלאה. כיום ברור שהאישיות מעוצבת יותר או בעיקר על ידי הסביבה, על ידי משפחה, קהילייה והחברה ככלל. מדעי ההתנהגות - ביהוויוריזם מניחים, מהמעט כמה שאני יודע, שהגירויים לארועים והתנהגות מנטאלית הם חיצוניים-סביבתיים ולא פנימיים-מוחיים. אחד המדענים החשובים והמשפיעים בתחום, סקינר ,טען שאופי המגע של כל אדם עם הסביבה שלו קובעת את ההתנהגות .לא רק האינטראקציה העכשיות אלא כל ההיסטוריה האישית. נקודה חשובה בתיאוריה של סקינר היא שהוא שלל את התיאור שמעשי האדם משפיעים וקובעים את סביבתו. הוא ניסה להראות שבתיאוריה ההתנהגותית הכוללת גם עקרונות למידה, אפשר להקטין את חוסר האיזון וחוסר הצדק שנמצאות במערכות חברתיות. דעותיו של סקינר הותקפו וכיום מדעי ההתנהגות וחקר המוח מניחים שלא ניתן להתעלם מהלשון הפסיכולוגית ויש לנסות לתאר את התנהגות האדם גם במונחי התרחשות מנטלית .המתקיף הגדול היה חומסקי טען למשל שהיכולת ללמוד שפה היא גנטית. השאלה היא אילו תכונות עוברות בירושה ואלו נלמדות ומה עושה אותן לשכאלה. מה גורם בכל זאת לאנשים להיות שונים זה מזה, או לקבוצת אוכלוסיה בעלת מכנה משותף להיות אחרות משכנתה. יש תחום מחקר הבוחן השתנויות סביבתיות-גנטיות. הקשר בין טיפוסים-גנטיים לסביבה - ילדים שנולדים בסביבה מסוימת יהיו בעלי גן של IQ גבוה (אם יש כזה גן) ולכן המבוגרים בסביבתם מורים וכו' מעודדים ומטפחים אותם. מסקנות מהמחקרים הללו הן יותר בסיפוק סביבה מגוונת, עשירה ובעלת הרבה אפשריות לעומת מה שפעם ניסו לתעל ולשלוט על התהליך. אני רק רפרפתי פה ושם בנושא ולמי שמתעניין באנגלית זה נקרא genetic-environmental covariation כשקראתי מה שכתבתי ,נראה שאני תומך איכשהו בנתניהו ,במיוחד לאור הידע המודרני על הגנום (הפסיכולוגיה כנראה תסבול הכי הרבה) אולם המסקנות שלו הן מסקנות מתחום המוסר ומוסר הוא מןסכמה חברתית (הדיון שהתנהל לא מזמן בנושא גילוי עריות) ולכן מופרכותן. אם אולי אפשר בדוחק לקשור בין דבריו לבין העובדה שכיום הדיסציפלינה הסביבתית-חברתית כבר לא תופסת, הרי שגם פה הוא טועה בנסיון לכמת את התוצאות, אם אכן אלו תוצאות בכלל. שהרי הטבע הוא אדיש, וכל כימות מחזיר אותנו למוסכמה החברתית מקומית. מה שקומם אותי במיוחד ,דובי ,היא העובדה שרב הטיעונים שלו היו כנגד השחורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הפסיכולוגיה תסבול הכי הרבה'' באפריקה היה ידוע על מחלה דומה לסכיזופרניה (שכחתי את שמה). אותם אפריקאים שנלקחו וטופלו על ידי מחלקות סגורות או כל טיפול מערבי אחר - הפכו לסכיזופרנים. אותם אלו שטופלו על ידי השבט עצמו - נרפאו. זה מוכיח את חשיבותה של התרבות. גם עם מיפוי הגנוס האנושי, נשארנו עם פוטנציאל שמצריך טריגר. ובנוסף ישנן השפעות נוספות שלא תמיד נלקחות בחשבון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו נושא מרתק, אשר סוטה רק במקצת מן המאמר הזה. אזכיר רק למשל את התאוריה של דומסיו (חוקר מוח מאוניברסיטת יוטה כמדומני) שמנסה להראות את הבסיס הביולוגי של רגשות בקשר לרצון. בקצרה, דומסיו טוען שקבלת החלטות הינו תהליך שמותנה על ידי התרחשיות רגשיות שניתן לצפות בהן במוח ,ומשמשות כאינדיקציה "טובה" או "רעה" כשמחליטים בנושא מסוים. חומר טוב למאמר, אולי אחרי שהמאמר לחנוכה ששלחתי, יפורסם :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם תוכל לשים קישור לאתר כלשהו בו דנים במקרה הזה??? בתודה מראש (וסקרנית) דנה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשמח אם תביא הוכחות לטענתך כאילו הדיון בסוגיית הnature vs. nurture הוכרע כבר לטובת הסביבה. למיטב ידיעתי, הוא עודנו בעיצומו. אני עצמי, אם עוד היה ספק, נוטה לכיוון הטבע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן הייתה זו פליטת קולמוס מצידי לכתוב בפיסקה השניה "כיום ברור שהאישיות מעוצבת יותר או בעיקר על ידי הסביבה" אני בהחלט נוטה כמוך לפירוש הטבעי ,nature וכתבתי כך במובלע לקראת סוף תגובתי "העובדה שכיום הדיסציפלינה הסביבתית-חברתית כבר לא תופסת" אולי צריך לכתוב על כך ביתר הרחבה במאמר נפרד, והידע המצומצם שלי בנושא הוא מכיוון משיק למדעי החברה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |