 |
(המאמר פורסם בהארץ, 9/00)
בכל דילמה מוסרית אין טוב מוחלט או רע מוחלט. מדובר בבחירה קשה בין שתי אלטרנטיבות או יותר, אשר לכל אחת מהן יתרונות וחסרונות. הוא הדין גם במקרה של תרומת ביציות. אמנם קיים קושי מוסרי בעובדה שביציות יהפכו למוצר סחיר, משום שסביר להניח, בהתאם לחשש הקיים, שנשים עניות ימכרו למעשה את שלמות גופן ואת בריאותן תמורת כסף. אבל יש לשקול את האלטרנטיבות האחרות העומדות על הפרק. בבחינה כוללת נראה, כי פתרון כזה אולי אינו גרוע כל-כך.
ראשית, יש לזכור, כי במקצועות רבים קיים סיכון בריאותי, וניתן לומר, כי האדם, במידה מסוימת, מוכר את שלמות גופו ואת בריאותו תמורת תשלום. הדבר נכון במקצועות בהן יש חשיפה לרעש, שמוכח שגורם להרעה בשמיעה ועד חרשות, במקצועות שונים הכוללים עבודה פיזית (כולל, למשל, רופאי שיניים רבים שסובלים מכאבי גב קשים כתחלואה מקצועית), ועוד ועוד. אני קונה את כוחה הפיזי של עוזרת הבית שלי.
אינני טוענת כי הדוגמאות שהבאתי שקולות למכירת ביציות, אך עם זאת יש לזכור, כי ביציות הוא משאב שאין דרך אחרת להשיגו (כמו עזרה בבית, רפואת שיניים או עבודת מפעל) ויש מידה מסוימת של לגיטמיות בכך שבני אדם יהיו מוכנים לעזור זה לזה להשיג משאב נדיר ויקר זה, אפילו אם תמורת ממון. באשר להשוואה אפשרית לזנות, אשר גם בה מוכרות נשים את גופן תמורת ממון, חשוב לזכור כי המטרה בכל זאת משנה.
שנית, במצב הקודם, היחידות שתרמו ביציות היו נשים שעברו טיפולי פוריות בעצמן. מצב זה יוצר בעיות קיצוניות במישורים שונים. ראשית, דווקא עבור נשים אלה פעמים רבות הביציות הן מוצר יקר ביותר, ועוול הוא לגזול דווקא מהן (אפילו על ידי שכנוע) את המצרך היקר הזה. שנית, ברבות מן הנשים אשר נזקקות לטיפולי פוריות הדבר נובע מבעיה בפוריות האישה, פעמים רבות בעיה תורשתית, ואיני רואה סיבה להעדיף דווקא ביציות אלה, אשר יחמירו את בעיית העקרות בדור הבא, על פני ביציות שאינן נושאות ליקויים גנטיים בשיעור הגבוה מן הממוצע. בנוסף, ברור כי במקרה הקל הופעל לחץ רגשי על הנשים התורמות מצד הרופא המטפל הזקוק לביציות עבור מטופלות אחרות שלו (במקרה הקשה יותר, כפי שאכן קרה כבר בעבר, הביציות פשוט נגזלו). לחץ זה הופעל כתוצאה מחוסר אונים של הרופאים, אשר לא היה בידם שום מאגר זמין אחר של ביציות למטופלות הסובלות. ולבסוף, על אף שאני יודעת שטיעון זה לא ידיר שינה מעיני רבים, רובן של הנשים העוברות טיפולי פוריות הן נשואות, ועבור זוגות דתיים ביציותיהן אינן מהוות אפילו אופציה לגיטימית.
לגבי אימוץ, ראשית, הדבר אינו זמין עבור כל משפחה, והפתרון של אימוץ בחוץ לארץ מגדיר קבוצת ייחוס של אימוץ לעשירים בלבד. ומלבד זאת, הצורך בתרומת ביציות נובע מן הרצון של האישה לא רק לגדל ילד אלא אף ללדת ילד, שלמרות היותו חוויה קשה ובלתי נעימה, לדעתי, היא עדיין ייחודית ורבת משמעות.
הבחירה של המדינה, או החברה, לאפשר לנשים עקרות ללדת היא בחירה ערכית, שניתן להתווכח עליה. אך מרגע שהוחלט שכך הדבר, אין מקום להפלות קבוצה אחת של נשים עקרות על פני אחרת. ולכן, על אף הבעייתיות, נראה לי כי יש מקום לאפשר תרומת ביציות בתשלום, כפי שמתירים תרומת זרע בתשלום או פונדקאות בתשלום.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש