|
הטענה שלך, לפיה רצח עם כאידיאולוגיה נוצר בדרך כלל על ידי "מנהיגים היושבים בעורף", איננה נכונה במקרה של היטלר, ויתכן שגם במקרה של פול פוט.
היטלר, עם כל היותו אדם שלילי בתכלית, היה אדם אמיץ; במלחמת העולם הראשונה זכה בשני עיטורי צלב ברזל על אומץ, אחד מהם צלב הברזל דרגה ראשונה, שהיה עיטור המיועד לקצינים; העובדה שחוגר זכה בו מעידה על הערכה גבוהה מצד מפקדיו. לקראת סוף המלחמה התעוור זסנית בעת התקפת גז. פחדן הוא לא היה. היידריך, מיוזמי הפתרון הסופי, היה אדם בעל אומץ לב בלתי רגיל, שנלחם כטייס בחזית הרוסית, ורק לאחר שהופל הסכים לעבור לתפקיד "משרדי", מושל צ'כיה. שם נהג לנסוע ללא שומר ראש או נהג, דבר שהביא למותו בהתנקשות (והוא פצע קשה את אחד המתנקשים בטרם מת). הימלר הוא אכן סיפור אחר.
גם פול פוט, עד כמה שידיעתי מגעת, השתתף בעצמו בקרבות בראשית דרכו.
|
|