 |
|
 |
||
|
||||
 |
ככוורן לשעבר אני חייב לציין שבניגוד לכתוב במאמר, לדבורים העמלות יש אברי רביה תקינים ולא מנוונים וההבדל הוא בכך שהעמלות לא יצאו מעולם למעוף כלולות ולכן לא הופרו, בעוד שהמלכה הופרתה ע''י כל זכר שהיה באזור בזמן מעוף כלולותיה. (המלכה אוגרת בגופה זרע שאמור להספיק לה למספר שנים) במקרה של מות המלכה בטרם עת, אמורות הפועלות להכתיר מלכה חדשה מבין הרימות ע''י הזנה במזון מלכות, אבל לא פעם מתנהלים הארועים בצורה שונה. אם בגלל חוסר ברימות צעירות (בעיקר אם המלכה מתה לאחר מחלה) ואם מסיבה אחרת, הפועלות מתחילות להטיל בעצמן ולגדל דור חדש של דבורים ללא מלכה. לרוע המזל, הדבורים אינן מופרות ומביצה לא מופרה לא תצא דבורה עמלה כי אם דבורה ממין זכר, שבדומה למלכה אינה מצוידת במברשות, סלים ובלוטות שעוה. הזכרים מצידם לא יזדוגו עם דבורה שאינה מלכה ובכך נחרץ גורל הכורת למות מרעב תוך זמן קצר. (במאמר מוסגר נעיר, שכאשר נגמר מלאי הזרע בגופה של המלכה, יקרה תסריט דומה - כל הדבורים החדשות יהיו ממין זכר, ועל מנת למנוע ארוע מצער כזה, נוהגים הכוורנים להרוג את המלכה ולהחליפה בחדשה כל שנה - שנתיים) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איזי, המקור היחיד שיש בידי בכל הנוגע לדבורים הוא כאמור ספרו של מטרלינק. ואכן הוא מציין שאף כי שחלותיה של העמלה קטנות מאוד ביחס לזו של המלכה (וגם דומני שהיא נעדרת ספרמאתקה) היא מטילה ביצים אחדות לא מופרות אם הכוורת איבדה את המלכה שלה, כפי שציינת. אולם היות שבהעמדת דברים על דיוקם עסקינן, הפתיעה אותי הערתך ''המלכה הופרתה ע''י כל זכר שהיה באזור בזמן מעוף הכלולות.'' מהקריאה במטרלינק הבנתי שהמלכה אינה מזדווגת על ימין ועל שמאל עם כל זכר שנמצא בשטח אלא מופרית ע''י זכר אחד ויחיד. בשעת מעוף הכלולות נוסקת המלכה אל שמי התכלת ועדת הזכרים אחריה. יפרה אותה הזכר המהיר מכולם, זה שידביקנה ראשון. התענוג שבהזדווגות עם המלכה יעלה לו בחייו. אחרי שהוא חודר אליה נקרעים מתוכו קרביו ו''המלכה יורדת אל הכוורת ממרומי התכלת, בעוד קרבי מאהבה מגוללים-מתנפנפים אחריה כדגלים'', כותב מטרלינק. למיטב הבנתי, עצם העובדה שקרבי הזכר נמצאים בפתח הנקבי של המלכה וחוסמים אותו מבטלת לחלוטין אפשרות של הפרייתה ע''י זכרים נוספים, וגם כאשר היא חוזרת לכוורת ועוקרת מתוכה את קרעי קרביו של הזכר אין זכר אחר יכול להפרותה משום שהמנגנון השולף את איבר המין של הזכר פועל רק בשעת טיסה (הוא מבוסס על לחץ אוויר). הזכר הבודד שהיפרה את המלכה העניק לה די זרע לכל ימי חייה. את הנוזל המפרה שלו, שבו שטים מליוני תאי-זרע היא נוצרת עמה בספארמתיקה שלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שהצדק איתך ואני מתנצל על הניסוח הכושל והשגוי של דברי. כוונתי היתה לומר, שהמלכה מזדווגת עם זכר כלשהו ולא דוקא עם זכר מהכוורת בה נולדה/הוכנסה ע"י הכוורן. מאחר וכפי שציינתי, מידי שנה או שנתיים מחליפים את המלכה הותיקה בחדשה, ניתן לנצל את ההזדמנות ל"השבחת" הגזע ע"י הבאה של מלכה מגזע בעל תכונות רצויות. (תנובה גבוהה, חסינות למחלות, עמידות לקור, אופי רגוע וכ"ד) לרוע המזל אין די בכך והזכר איתו מזדווגת המלכה אינו בשליטת הכוורן והתוצאה היא לא פעם כוורת, שאביה הוא מגזע של דבורים החיות בטבע, ומעדיפה לתקוף את הכוורן ולהגן בחרוף נפש על מעט הדבש שייצרה. לגבי כמויות הזרע שאוגרת המלכה, הזרע אמור להספיק לה לכל ימי חייה, אך חיי המלכה בכוורת ארוכים מחייה בטבע האכזר ולכן הורגים אותה הכוורנים בדמי ימיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תסלחו לי על בורותי אבל אין הזרע מת לאחר זמן מה שבו הוא נמצא ללא שימוש ולא בגוף הזכר??? הרי בגוף האדם הזרע הראשון שמגיע מפרה את הביצית וכל השאר מתים ונספגים בגוף לא? נדב שכטר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצל הדבורים זה עובד אחרת. מה תעשה להן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |