 |
|
 |
||
|
||||
 |
העם הזה מסרב להתבגר! מפחד להתנתק מאמו הורתו ממפלגת העבודה. אז מה היה לנו כאן? שתי גישות: האחת אומרת "אקטיביות" אנחנו ניזום אנחנו נפעל אנחנו ניצור דינמיקה שתשפיע שתשנה את התהליך "הטבעי" באזור. (השמאל ומפלגת העבודה) השניה אומרת "פאסיביות" אנחנו נחזיק בקיים נשמר אותו, נגיב ונשיב למעשי אוייבנו, לא נוותר נתעקש וננצח. (הימיו והליכוד) הפעילות: תהליך אוסלו על סיכוניו וסכוייו, אל מול בלימת התהליך מניעתו או לפחות עיכובו! "השחקנים": היהודים, קבוצה מפולגת מקוטבת וחלוקה, חסרת עוז להכרעה, שמנסה לגלגל תהליך במצב חברתי פוליטי בעייתי ומסופק. הפלסטינים, קבוצה מפוצלת, מאוחדת בשאיפתה הפוליטית חברתית, אך חלוקה לפחות לכאורה, באמצעים הטקטיים העדיפים להשגת המטרות, ממאנת להכריע מתוך הטלת ספק בסיכויי התהליך ומתוך שאיפה לשפר את כוחה ואת סיכוייה. המשחק: שתי קבוצות מלאות ספקות חסרות אמון חסרות כוון ברור, שמשחקות על זמן שאול... התוצאה: תייקו עקוב מדם, שנאה תהומית שנפערה, ייאוש פחד איבוד האמון, כלכלות שנהרסות, חברות בקריסה... כידוע גם בחיי היומיום, היוזם הוא שנוטל סיכון, או מרויח בגדול או משלם את מלוא המחיר! הבחירות האלה היו התשלום הכבד ששילם השמאל ובראשו מפלגת העבודה, על טקטיקת המשחק הכושלת חסרת התבונה ובעיקר חסרת הסבלנות ואפילו פזיזה מעט, גם כלפי הפלסטינים, אך בעיקר בתוך הקבוצה היהודית עצמה, והתוצאה ברורה. על כשלון זה השמאל נתבע לשלם את מלוא המחיר! והנה באופן משונה, הימין שנפלה לידיו הזדמנות חד פעמית, להגשים את האידאולוגייה המתלהמת שלו הלכה למעשה, פוחד לעזוב את הקן, חושש לשאת על גבו הרחב את כובד המשא, מתחנן כמעט שמפלגת העבודה יריבתו הטועה, הפזיזה, המושמצת וחסרת האחריות, תצטרף אליו כשותפה לנשיאה... ומגדילים דובריה לעשות, בכונתם את מנהיגי מפלגת העבודה "חסרי אחריות" אם לא יצטרפו למסע הזה שאין לו לא כוון ולא דרך... |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |