 |
|
 |
||
|
||||
 |
שרון עדין לא הוכיח שהוא מוכן להיות פרגמטי מבחינה מדינית, הדומננטיות שלו כמנהיג ה''מרכז'' החדש מתבססת בעיקר על ססמאות בחירות ,שפונות לציבור הישראלי,ובחירתו בממשלת אחדות שניטרלה את ההתנגדות מבית למדיניות הניצית שלו. רגע האמת כנראה קרוב ובו שרון יצטרך לנקוט במעשים ולא רק בסיסמאות שיבהירו לאן הוא הולך אל כנון מרכז חדש או אל שדות המלחמה הנצחיים של הימין הקיצוני. לא ברור לי בכלל מה הם כונותיו ה''אמיתיות''. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
והנה עוד בעיה בהתנגדות של מצנע להקים ממשלה אחדות רחבה: הוא לא מאפשר לנו לשפוט האם שרון חפץ יותר ביקרו של ליברמן או בעבודה. נניח ששרון הוא שקרן פאתולוגי שמת להכניס את ליברמן לממשלה וביחד הם יצאו להרפתקאות מרתקות מעל סכר אסואן - אם מצנע יעמוד בסירובו, שרון יוכל לטעון כי לא הייתה לו ברירה אחרת: או ליברמן, או בחירות חוזרות. אם העבודה תסכים לממשלת אחדות, היא תוכל לחשוף את הבלוף של שרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה מצנע צריך להיות אחראי על המהלכים של שרון. שרון רוצה את מפלגת העבודה בתוך הקואליציה שלו שיוכיח במעשים לאן נושבת הרוח. הוא קבל את המנדט להנהיג שיוכיח מנהיגות לכוון זה או אחר. הערת בינים:הוא מחכה לאמריקאים שיתחילו לנשוף אותו לכוון המרכז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפלגת העבודה לא צריכה להצטרף לקואליציה. אולם צריכה להימצא דרך שבה המפלגה תבהיר לשרון שהיא תתמוך בו מבחוץ ותשמש לו רשת בטחון במדה וילך על מהלכים של שלום. אני חושב שהוא יודע את זה, אך הבהרתה של מפלגת העבודה צריכה להיות פומבית, בדיוק כדי שלא יתרחש התסריט הזה, שבו שרון יאשים את מפלגת העבודה בכך שבאי הצטרפותה היא מנעה ממנו לעשות את השלום שהיה רוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור ששרון לא רוצה את ליברמן. לא מסיבות אידיאולוגיות, אלא פשוט מכיוון שליברמן הוא ''איש של ביבי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תסריט (הזוי?) לבאות: שרון מנסה להכניס את העבודה לממשלה ע"י התחייבות שאם היא תצטרף לממשלה, הוא יסכים למטווה בוש, מפת הדרכים של הרביעיה ואפילו פירוק ההתנחלויות בעזה והקמת ממשלת אחדות חילונית. מצנע עומד בסירובו, או לא מאמין לאף מלה של שרון, והעבודה נשארת מחוץ לקואליציה. בסופו של דבר מוקמת ממשלת ימין, בדיוק כפי שהימין, מר"צ ומצנע רוצים. האינתיפאדה ממשיכה ביתר שאת וישראל סובלת מחרם כלכלי ומדיני מצד אירופה, וחריקות בייחסים עם ארה"ב. כעבור שנה וחצי הממשלה נופלת, ורק אז שרון מפרסם בפומבי את הצעותיו שמצנע דחה ב-2003, ומסביר שללא מפלגת העבודה לא היה לו את הכוח הפרלמנטרי לבצע זאת. כמובן זה לא אומר שהוא היה פועל כך אם הוא היה יכול, אבל מתחילות הספקולציות מה היה קורה אם, מצנע יוצא רע, ושוב מפלגת העבודה אשמה בכל תחלואי העולם. בבחירות של 2005 נתניהו מנצח את מועמד העבודה (מצנע, וילנאי, השלם את החסר או פרס), ושלום על ישראל... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה שיקים ממשלת ימין יש לו לפחות 2-3 אופציות לממשלה כזאת. יגיע היום המיוחל (לדעתי לא לפני מחצית 2004) שרון יציג תוכנית אמיתיות עם לוחות זמנים וכוונות ביצוע,באופן כזה שהצד הימני בממשלה שלו לא יוכל לקבל ויראה בהם מניע לפרישה מן הממשלה. מפלגת העבודה בראשות מי שלא יהיה, תשקול מחדש את עמדתה לנוכח המשבר העומד בפתח ותתצטרף אל הממשלה ככוח מוביל. הנקודה המרכזית היא דרישה למעשים לא להצהרות שרון עד עתה מוכר סיסמאות של "מרכז" תוך ניהול מלחמת התשה חסרת סןף ויכולת הכרעה. אם הוא ימשיך במדיניות הזו, ההשג שהוא יציג בבחירות 2007 יהיה פרישה של 700 הרוגים על פני ארבע שנים במקום שנתים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |