 |
|
 |
||
|
||||
 |
השוואותיו וטענותיו של מר גורביץ הינן מעניינות וחשובות אם כי לוקות הן בחסר, וזאת למרות הדמיון הראשוני המצטייר בין רכיבי אידיאולוגית ההיהודו-ציוניזם לבין אידיאולוגית הנאציונאל סוציאליזם. עם כל אלימותה ורצחנותה הרי שאופיה של הגזענות הטמון במודל הציוני נזון ברובו הגדול ממרקם התרבות היהודו-קלוויניסטית, ומכאן שהציונים לכשעצמם אוחזים בגזענות ממודל זה, המוכר בעולם בהוויתו האנגלוסאקסית והמאפיין קבוצות קולוניאליסטיות לבנות בעבר ובהווה. האנומליה היחידה המופיעה במודל הציוני מורכבת למעשה מבעיית 'העם הנבחר' בקונטקסט היהודי, אשר לפיו למעשה אין הציונות יכולה לקלוט לא-יהודים אל שורותיה. במילים אחרות: ההבדל המהותי בין הגזענות הציונית למקבילותיה האנגלוסאקסיות טמון בבעיית הרעיון היהודי במקור האידיאולוגיה הציונית, רעיון הנגוע באלמנטים ספאראנטים מובהקים - ובכך שונה הוא במידה מסויימת מרעיון הגזענות האגליקניסטי-קלוויניסטי-פוריטניסטי במתכונתו האנגלוסאקסית, המורכב מאלמנטים פארטיציפאנטים - וזאת למרות שהן המודל הציוני והן המודל האנגלוסאקסי שואבים את הרגשת עליונותם מהברית הישנה, ומכאן השתייכות שניהם אל מה שהנני מכנה כ'מועדון היהודו-קלוויניסטי'. כתוצאה מהבדל מפתח זה אכן קיימים אלמנטים מדהימים בזהותם ובתוכנם בין הרעיון הנאציונאל סוציאליסטי וגרעינו ה'ארי', לבין רעיון הפאן-ציוניזם וגרעינו היהודי - ובנקודה זו צודק מר גורביץ לחלוטין. אכן, הגרמנים והיהודים במקורם הינם ספאראנטים לחלוטין, ולכן אינם מהווים עד ימינו אלו חלק תרבותי מהותי מתרבות המערב, לבד מיכולתן המופלאה של בני שתי קבוצות אלו להצטיין כמעט בכל תחום אפשרי, וזאת בהשוואה לעמים ולקבוצות אחרות. רוצה לומר: רעיון היסוד העיקרי ביהדות ובגרמניות מבוסס על רעיון הבחירה והעליונות כלפי קבוצות אחרות, אולם כאן בדיוק טמון לו ההבדל בפראקטיקה הרעיונית והפוליטית הנגזרת ממצב זה. היהודים לכשעצמם אומנם מאמינים ללא כל צל של ספק בעליונותם ובצידקתם, אולם מוכנים הם לדור עם הגוי בכפיפה אחת, ולו מתוך תפיסת העולם התנ"כית של 'גם וגם', הגורסת כי יש לשאת ולתת עם גויי העולם, לכרות בריתות, לנסות ולגלות פשרה, וכמובן - להערים ולהתחכם אל ה'עוילם גוילם' עד בלי די. רעיון ההשמדה התנ"כי אליבא דספר יהושע אינו מהווה מרכיב מרכזי ביהדות לדורותיה, ולא בכדי. התועלת הטמונה בניצולו הפיזי של הגוי גדולה היא עשרות מונים מהקמת מערכת להשמדתו. אף הגרמנים מאמינים בתת מודעם הקולקטיבי עד לעצם ימים אלו בעליונותם המוחלטת - הבאה אף לידי ביטוי בכלכלה, ספורט, הישגים מדעיים, פוטנציאל הלחימה, שמירה והגנה על איכות הסביבה ועוד ועוד. אך דא עקא מאמינים להם הללו וממשיכים לינוק הם את תרבותם ממירקם הציוויליזאציה הגרמאנו-לותרנית, האינה דוגלת בפשרות. רעיון 'הכל או לא כלום' מאפיין אף היום את צורת החשיבה הגרמנית, ואשר לפיו המוסר האידיאלי הפנימי הרוחני עליון הוא על פני המוסר הפראגמאטי החיצוני והפשרני בכל תחום שהוא. הזעקה והטענה הגרמנית במשך הדורות לרוחניות פנימית נאצלת, וזאת בתוספת פילוסופיה מוסיקה ושירה אשר תמכו בכוון כללי זה העלתה את הגרמנים לדרגה, אשר עליה אמר הוגה הדיעות האיטלקי ג'ורדנו ברונו כי 'הגרמנים יכולים להיהפך לבני אלים, אילו רק חפצו בכך'. גרמנים חביבים אלו אינם מבינים הרבה חוכמות - מה גם שחוש ההומור הפארטיציפאנטי אינו מתכונתם החזקה - ומכאן נטייתם לטרוף ולרמוס את אלו המתגרים בהם, ואף את אלו אשר אינם מתגרים בהם כלל וכלל. בקוראי את שורותיו של מר גורביץ על מסכת אירועי כפר קאסם והזדעזעותו מכך, איני יודע אם לצחוק או לבכות. הן ברי לכל גרמני המכבד עצמו כי במידה והיה הנ"ל בסיטואציה מסוגה של סיטואצית 48, היה הופך את סך כל אוכלוסיית ערביי גדת הירדן המערבית לכפר קאסם אחד גדול, ואולי אף את המזרחית, מסיבות פילוסופיות פנימיות גרידא ולצרכי התבוננות מדעית יבשה. היהודו-ציונים לא רק שמקבלים הם 'בלתי מספיק' בנאציזם - כפי שטען קורא מסויים - אלא היו נזרקים לאלתר מכל מוסד חינוכי המכבד עצמו בקונטקסט זה. במילים אחרות: הישראלים היהודים אינם מצליחים באופן ממשי 'לחקות' את הנאציזם, ואולי טוב הוא הדבר, כדברי מר אנשלוביץ במאמר אחר אודות הגיהינום הישראלי - אשר שם 50 מלקות אינם 50 מלקות, המים הרותחים אינם תמיד רותחים, אולטימטום אינו ממש אולטימטום וכ'. יש לשים לב, לדוגמא, כיצד ברק דן ומתנהג אל וכלפי יאסר עראפת. הוא בוחר להזהיר ולהודיע מראש על כמעט כל תגובה והפצצה, בוחר להגיב באופן מדורג - ויחד עם זאת מנסה ללא לאות לשאת ולתת עם עראפת. מדהים. מזכיר במידה רבה את משה התנ"כי בבואו לדון עם פרעה, והמכות אשר תמיד באות אך ורק באופן מדורג, והכל תוך כדי משא ומתן. יש לשער כי התגובה אצל הגרמנים היתה אחרת לגמרי, אגב, דבר המסביר אולי מדוע מעריצים בתוככי ליבם הערבים בכללותם את הרעיון הגרמני, ומדוע ישנה אימרה מסויימת בשפה הערבית הגורסת כי 'מי ייתן ואויבך לא יהיה גרמני'. בברכה א. מאן |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |