|
||||
|
||||
גם אני, כרבים מבאי אתר זה, רואה עצמי(1) כסוג מסוים מאד של טהרן, אולי טהרן למחצה, וזאת למרות הידע החסר-משהו שלי בנבכי השפה העברית. מחד, קשה לי מאד להבליג כאשר אני נתקל בשגיאות צורמות בקול או בכתב. מאידך, כמה מכלליה של האקדמיה מחרידים בעיני, וביחוד המעבר לכתיב מלא (בכלל זה חזיון הביעותים "כול", למרות שאינו חדש דוקא). במילים אחרות - אני מתעקש להשתמש באיות שאינו מקובל על האקדמיה כיום, אם כי רובו היה מקובל בעבר (זה או אחר). במה אני טוב, אם כך, מאותם בורים ועמי ארצות ברחוב? שאלה טובה ללא תשובה טובה, עד כה. הגורם היחיד שהנו בעל משמעות בעיני יראה, אולי, זר ומוזר בעיני כמה מהשוכנים כאן: אמנות. אמנות טובה זקוקה לסייגים. ללא חוקים אותם צריך ליישם (או לשבור!) לא יכולה להתקיים אמנות. דללו את מערכת החוקים, צרו אוירת "הכל מותר", ותקבלו גלגל"ץ ספרותי(2), שזה למה ממש מבאס לי ת'תחת כל החרטא הזה על גמישות השפה, עלק. (1) בלי "את" - יחי בן גוריון! (2) טוב, נו, לא גלגל"ץ. חיפשתי דוגמה למשהו נחות וזול מספיק ולא מצאתי. MTV? |
|
||||
|
||||
אתה יודע במה אתה טוב יותר מאחרים? בזה שאתה בוחר את האפשרות שאותה אתה מעדיף. זאת לעומת לא לדעת שיש אפשרות אחרת. |
|
||||
|
||||
הגיע הזמן! כמעט וחישבה נפשי למות כששתתי1 לבי להתקרבות פס הגלילה אל קצו, בלא שתוזכר ולו לרגע חשיבותה של אמנות! --- אמנות מהווה אולי את הטיעון הטוב ביותר כנגד הגישה המתירנית. הטיעון שהועלה במאמר, כאילו "כל עוד המשמעות מובנת, אין חשיבות לתקניות" הופך מאיים כשמדובר בשירה, למשל. להטוט-מילים הוא מתחביביה הבולטים של השירה, וביטוי בולט שלו הוא שימוש בכל הנישות חסרות השימוש שנוצרות ע"י כללי דקדוק וכתיב, בדיוק אלה שתאבדנה לגמרי במערכת חוקים מתירנית. מרחב המשמעויות שניתן להביע בעזרת הדקדוק העברי הקיים גדול לאין-ערוך מזה הניתן להבעה בעזרת דקדוק מינימלי או כזה שאינו קיים כלל. מימוש הגישה המתירנית ידרדר את השירה העברית לדרגת... נו, אני בטוח שכולם נתקלו כבר בשירה כזו, פה ושם. שם, בעיקר. אבקש, במידת האפשר, לתקן שגיאות (כמו גם טעויות1) בתגובה זו. ___________ 1 שתּי? 2 האם "שגיאה" ו"טעות" בעברית מקבילות במשמעותן ל-mistake ול-error, כולל ההבדלים ביניהם? |
|
||||
|
||||
יש טעות בהפנייה להערת-השוליים השניה :-) |
|
||||
|
||||
האמת, ראיתי את זה מיד לאחר הפרסום. |
|
||||
|
||||
אני ראיתי מיד לאחר האישור שאין שום דרך שאוכל להצדיק את חוסר-העקביות בהכפלת היו''דים ב''הפנייה'' לעומת ''שניה''. לא הייתי צריך להכפיל. |
|
||||
|
||||
יו''ד זו מנוקדת בדגש מכפיל. בשפה מנוקדת לא תהיה שום בעיה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |