 |
במאמר (המעניין), היחס אל הציונים הוא כאל כלי שפותח על מנת לדרג את התלמידים. לפיכך השאלה הנשאלת היא עד כמה הוא ממלא את תפקידו בצורה אמינה, והאם לא ניתן לעשות זאת טוב יותר בדרכים אחרות, בהם ימנעו החסרונות של השיטה. ללא ספק יש משמעות רבה לציון כמדרג בין אנשים, וככלי לשפיטה בעת קבלה לעבודה או להמשך לימודים. אולם לדעתי, יש למערכת זו תפקיד חשוב מאוד נוסף, שיתכן וההתעלמות ממנו גרמה לאי ההצלחה של בתי הספר הפתוחים.
הציון מציב בפני התלמיד אתגר בו הוא צריך לעמוד. הצורך לעמוד באתגרים הוא חלק יסודי מתהליך ההתבגרות של האדם. רק תוך כדי כך, הילד/המתבגר מכיר את עצמו, רוכש ביטחון עצמי, ולומד להפעיל את המשאבים ה"נסתרים" שלו. נכון, לא כולם עומדים באתגרים הללו, ולא תמיד הדרך בה הציונים ניתנים הוגנת. אולם גם החיים מחוץ לבית הספר הם כאלה. ככל שהילד ילמד להתמודד עם המציאות בגיל מוקדם יותר, כל עוד הוא בסביבה מגוננת יחסית, נראה לי שהוא יהיה גמיש יותר באפשרותו להגיב אליה בצורה בריאה, ויוכל למצוא בתוכו את הכוחות להתמודד אתה.
פעם, האתגרים מולם היו ניצבים הילדים /מתבגרים, היו בדרך כלל הרבה יותר קשים. היה צריך לעבוד כדי שיהיה מה לאכול. חוסר ההגינות של המציאות יכל להגיע למימדים קיומיים ממש.
למזלנו, היום הילדים בדרך להכשרתם לעמידה והתמודדות עם המציאות (הלא "פרית" לעיתים קרובות), צריכים להתמודד רק עם הצורך להוציא ציון גבוה, ולהתקל בעובדה שלא תמיד זה משקף את יכולתם.
אם יפתחו שיטה אחרת, שתתבסס רק על העניין של התלמידים בלימוד, ללא הצורך בעמידה באתגרים- אני לא יודעת מה יצא מהם מבחינת ידע, לי נראה שכבני אדם הם יהיו קטנים. וחבל.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש