 |
|
 |
||
|
||||
 |
2. נסיון לינץ' בירושלים שלא דווח עליו מסתבר שלא כל האירועים האלימים המתרחשים בארץ אכן מדווחים בתקשורת. הנה נודע לערוץ 7 על נסיון לינץ' נוסף שאירע בירושלים בערב חג הסוכות, ומספרת עליו אם המשפחה הניצולה, אפרת חלמיש משכונת עיר דוד שלמרגלות הר הבית: " בערב החג נסענו, שני כלי רכב, בשיירה מעיר דוד לכיוון ישיבת בית אורות שעל הר הצופים. כחצי קילומטר לפני הישיבה, במעלה ההר, פוזרו מחסומים על הכביש. האטנו, ונאלצנו לעצור. או אז התנפלו עלינו בחורים ערבים מכל עבר באלות, בגרזינים ובבלוקים. במכונית היינו בעלי, אני, וארבעת ילדינו הקטנים. הבחורים ראו בבירור את כולנו. הדבר לא עיכב את פעולתם. אדרבה: הם ראו את בתי הקטנה, והעיפו עליה את רסיסי הזכוכיות של השמשות שהם בעצמם ניפצו. הם שברו את הדלת, ובעצם את כל הדפנות של המכונית. בעלי רצה לצאת ולירות לעבר התוקפים, אך אני צעקתי לו שיטוס. הדבר לא היה כל כך פשוט, כי הכביש היה זרוע במחסומים, אבל בכל זאת בעזרת ה' הצלחנו לטוס קדימה ולברוח משם. במרחק של כחצי קילומטר מהמקום ניצב כוח של מג"ב ומשטרה, והם אכן יצאו מיד לשטח, אבל שום שינוי לא ניכר בשטח. לא נראה כאילו מישהו נתן את הדין על הפוגרום הזה". כמו כן, מי ידע שעל גילה ירו במקלעים כבדים? הפיסקה מצוטטת מתוך חדשות ערוץ שבע , למעשה מתוך רשימת הדיוור שלהם האם אין צנזורה עצמית בתקשורת, יש אלא שהיא מנווטת על יעדי גןרמים כלכליים. שאיפתי היא למצב שבו ילכותי לכתוב שאני נגד צנזורה לחלוטיןועל התקשרות לנקוט אחריות ציבורית, המצב הזה הוא אוטפיה רחוקה (ועיינו בפרשת "מרגל המוסד בשוויץ" שהשויצרים תיכננו לפוטרו בלא כלום ורק בזכות אווילות וחוסר אחריות של ידעות אחרנות הוא הועמד למשפט) אי אפשר לסמוך על התקשורת הישראלית, לצערי אין ברירה אלא לנקוט צנזורה מטעמים פרקטיים בלבד. ואגב אני ממליץ לקרוא את מאמרו של חנוך דאום על פרגמטיות בהתנחלויות ועל הדור החדש של המתנחלים שהתפרסם במעריב של השבת האחרונה |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |