|
העתונאי איפה היו כל הגיבורים האלה אם לא היה משהו שיספר עליהם. אולי בכלל חלק מהגיבורים וידאו קודם כל שיש איזה כרוניקאי בסביבה ואז יצאו נגד הדרקון.
איפה היו כל הגיבורים האלה אם לא היה משהו שימציא אותם, שידמיין לעצמו הרפתקות מסמרות שיער שבזכותן ניצל העולם מזעם האלים, וכמובן יעלה הגיגיו על הכתב, או יספר אותם סביב המדורה.
המאופק איזהו גיבור, שאלו חז''ל, הכובש את יצרו. מהגיבור המיתולוגי מצפים למעשי גבורה. הרי למטרה זאת הוא גודל, אומן, חונך או הומצא. באין מעשי גבורה מזדמנים לו, הוא חסר תועלת או לפעמים נהפך לפרובוקטור שיוצר יש מאין מצבים הדורשים, גיבוד.
לעומתו, הכובש את יצרו עושה זאת כל ימות השנה. הוא לא זקוק לטריגר שיראה את גבורתו. קישון כתב על זה בדיוק כשהוא סיפר על הלפרין, אלוף ישראל בהאבקות, שעבר יום אחד ליד בנין ההסתדרות וקול קטן לחש לו ''ישראל, עכשיו אתה מראה לגויים מה זה יהודי גאה. עלה לגג וקפוץ למטה''. אבל, ההזדמנות הזו איפשרה לו להדגים מה זאת באמת גבורה ''בכוח אדירים הדברתי תשוקתי זו'' מדווח קישון.
הבטלן אם ניקח את המתאפק כגיבור, הרי שישירות נובע מכך ששיא הגבורה זו הבטלנות, או בתרגום מדויק - הילוך סרק. הסופר הצ'כי קארל צ'אפק כתב עליה במאמרו ''בשבח הבטלה''. בטלה, הוא כותב, היא יותר מכיבוש הרצון. היא מצב של חוסר רצון מוחלט. היא איננה ביטול זמן משום שהיא לא באה כתחליף לפעילות פרודקטיבית. היא חוסר מוחלט של עניין, של תשומת לב. אין היא מרגוע משום שמנוחה איננה אלא הכנה לפעילות.
השלומיאל אם כבר הזכרתי את צ'אפק, אז ''בשבחם של האנשים המגושמים'' הוא מראה בצורה חותכת שאין גבורה, אין גיבורים, ללא אותם גמלוניים חסרי כישורים שלא מסוגלים להחזיק פטיש ביד, או להתגבר על חיה פראית ביער.אם כולנו היינו מוכשרים, טובים וחזקים, אז אין שום צורך בגבורה.
בניגוד לגיבורים, למוכשרים שמתמחים בדברים מסוימים, הרי משחר ההסטוריה השלומיאלים הוכיחו הדבר אחד - צריך רק כמה גיבורים ולוחמים כדי שכולנו נמשיך לחיות.
|
|