 |
את הכתבה לא קראתי, אבל בשירות החובה שלי הש"ג היה מישהו מנבחרת ישראל (לא זוכר שמות ולא מבין בכדורגל ממילא). הנ"ל היה איש שיחה משעשע בשמירות ונשמה טובה באופן כללי, אבל בגלל כל האימונים היה שומר רק איזה ארבע שעות ביום וחוזר הביתה להתאמן. חוץ מזה, כל כמה חודשים הוא היה נפצע באימון ולא היינו רואים אותו שבוע. אני מניח ששחקן כזה לא יעריך באופן מיוחד שהארבע שעות היומיות שלו בש"ג תורמות מי-יודע-מה למדינה בהשוואה ל-, נגיד, לוחם בגולני או אפילו ג'ובניק בעל תפקיד במשרה מלאה כמוני. ואם הוא וחבריו גם משרתים את הגאווה הלאומית מדי יום ביומו שלא במסגרת הצבא, אני מתאר לעצמי שהמוטיבציה שלהם לשרת תהיה נמוכה בהרבה משל כלל האוכלוסיה. (לא שאנחנו לא צריכים לקטר ולרדת עליהם יומם וליל בכל-זאת, כמובן, which we did).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש