 |
קשה שלא להסכים עם רוח הדברים שבמאמר. משום כך, קשה גם שלא להסכים לחלק מהביקורות על הכותבת: הדברים אכן נאמרו ונטחנו, עם זאת, בשורה התחתונה, ראוי לחזור עליהם שוב ושוב, אם מפני שלא נטמעו למרות שנשמעו, אם מפני שהם חוזרים ונשכחים ע"י רובנו ככולנו חדשות לבקרים.
זעקתך להסתכלות אנושית עמוקה אכן עולה בבירור מן המאמר, אבל דווקא בגלל זעקה נוקבת זו, הייתי רוצה "להיטפל" לאחת הדוגמאות שהבאת במאמר: זו שבה סירבת לקבל את "התנדבות-החובה" הנכפית על תלמידי הפסיכולוגיה.
נדמה לי שכאן את מערבבת מין בשאינו מינו: הביקורת על עמדתך בעניין הנ"ל היא על עמדתך, מבלי להיכנס לשאלה איזה מין אדם את.
אכן, עמדתך נראית על-פניה כביטוי לאגואיזם וחוסר רגישות ומותר לחשוב כך מבלי לחטוא ב"שיפוט מהיר". השאלה האם את ראויה לביקורת זו אם לאו, תוכרע לפי נימוקייך. אם כן, מדוע באמת את מרגישה כך כלפי ההתנדבות?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש