לזכרו של שי ליבנה

שי...

אסתי	יום ד', 13/11/2002, 5:51

הלם, אמש. ועכשיו עצב עמוק.
ואפילו לא הכרנו. לא בממשי.
מישהו מעניין, יוצא דופן, היה שם, בחלל הסייבר שמאחורי המחשב שלי. ועכשיו הוא כבר לא.

שנים לא האמנתי בקיום תודעה אחרי המוות. אחר-כך, בגלל אירועים בסביבתי הקרובה (אך לא המיידית) התחלתי לחשוב שכן, שיש משהו שנשאר.

ואם זה כך, אז... שולחת אהבה אליך, שי.

חזרה לעמוד הראשי

המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
RSS מאמרים \| כתבו למערכת \| אודות האתר \| טרם התעדכנת \| ארכיון \| חיפוש \| עזרה \| תנאי שימוש	© כל הזכויות שמורות