 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא יכול לסיים את היום הזה, "יום הזכרון לדמוקרטיה" או לנופלים במלחמה הקוסמית על הגנתה של הדמוקרטיה, בלי מספר הערות. דיבר פה מישהו על ה"ערב רב". מה שהימין קורא לו כך, ומאשים את השמאל שהוא נולד ממנו, ומשתמש בכל מיני פסוקים תנ"כיים. בלי לפתוח מחדש את הויכוחים אם התנ"ך נכון או לא, אותי הם לא מעניינים כל כך, אני רואה בו טקסט המכיל תובנות שאותן ניתן לפרש בצורה אחרת מאיך שהדתיים מפרשים, ולכך יפה שעה אחת קודם למען עתידינו. העם מתחלק בעצם לשני חלקים: אלה שמזדעזעים עד היום מרצח רבין, ומן הסיבות הנכונות, ואלה שההשקפה שלהם היא אחרת לגמרי. הם הרוב, הם "העם". אבל גם חרא יודע באיזה מקום שהוא חרא, ובתוך תוכם, יודעים גם הם, כל הימין האלה, שהם הם ה"ערב רב", שכבר בסדום ועמורה ניסה אלוהים (תקראו טוב את הפרק של ביקור ה"מלאכים" בסדום ותראו אם אין כאן תיאור מדוייק של אסיפת הימין) להשמידם ולא הצליח. אלוהים, לצורך העניין, הוא לאו דווקא הבוס, המתכנן והמבצע של כל הפרוייקט היקומי עם הגלכסיות והכל (זה שצריך להיות כביכול אכפת לו שעל כדור הארץ, לא פסיק אפילו ביקום, זכרים ונקבות אדמיים מתפללים בצוותא או "קול באשה ערווה" וכל הבולשיט המסריח הזה), אלא הוא האיכות השמאלנית החסרה כל כך בעם ה"יהודי" או הדבר הזה הנוראי שקורא לעצמו "עמישראל" כיום. אולי אלוהים הזה הוא באמת חייזר, אולי לא, מה שנראה זה שהוא ניסה לשדרג איזה סוג של קופים אדמיים בחבל מסופוטמיה, לעשות מהם בני אדם, וכל התנ"ך, כל דברי הנביאים מי שיקרא אותם נכון, עוקבים אחרי הנסיון ליצור כאן עם של בני אדם, כן, נגועים באיכות שמאלנית, מצביעי מרצ קוסמיים, ואחרי הכשלון, והתסכול והזעם של אלוהים שהוא שמאלני, מאותו כשלון. רצח רבין הוא נדבך נוסף בתקומתה מחדש של אותה אומת זבל, אותו ערב רב שנספח למבקשי החופש בעת צאתם ממצרים. קשה היום בתנ"ך להבחין מי היה סוכן של הערב רב, ומי משלנו. כבר אז, הם חדרו לכל מקום. יש אלוהים, שזה אנחנו, ויש גם שטן. מטרתו — לדלל את האיכות האדמית מכדור הארץ. חלוץ מרכזי בנבחרתו הישראלית ומתוך כך העולמית והקוסמית — בנימין נתניהו. אבל לא רק הוא. כל הימין הזה, כל הש"ס, ובעלי ההון הסמויים והגלויים התומכים בהם — מטרתם להרבות ולהגדיל את המסוממים ואת האפסים, ולתשמד את האיכותיים. כאלה, רבים מהם כבר לא מוצאים את עצמם, לא מוצאים עבודה וממודרים מכל מיני מערכות, עוד הבה לפני עליית המשטר הנוכחי. ומי הם האפסים? אלה שאינם לא באלה ולא באלה, או שגם אם הם שייכים לימין והם טובי לב (לא טענתי שכל הבוחרים בימין רעים ה. חלק מהם בני אדם נפלאים) — אין הם יכולים לעשות דבר וביום פקודה (כמו שהיה למשל הכ"ט במאי לפני שבע וחצי שנים) יצביעו בעד מה שהם רגילים להצביע, כי אינם יכולים לבגוד במסורת של עצמם. אפסים אחרים הם המתכחשים, העושים את עצמם שאינם מבינים. ומסוכנים מכולם המתחפשים, הסוכנים הכפולים ("שוקולד לבן" או "סוכר חום"). אבל עקרונית, נראה לי שאין אחד שלא מבין מה הולך כאן, ביחוד אם כולם באמת באיזשהו אופן, היו באיזה "הר סיני". ביום פקודה יקום הימין, בראשות כנופיית הולדמורטים ליברמן את נתניהו ושות', לתשמד את השמאל כי לכך נועד זה צו הגורל. והשמאל יעמוד, או ינסה לעמוד על נפשו. אולי אז נראה סוף סוף את אלוהים מתערב, כמו שהתערבו המלאכים בסדום בספר בראשית והיכו בסנוורים את האספסוף הימני שצעק בעצם "בואו נזיין את כל השמאלנים המערכניקים עוכרי סדום" ולא בצדק הוצמדה כוונתם כמושג לאנשים מסוגו של עוזי אבן, הח"כ החדש. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |