היפרדות 10447
בפעם הראשונה בהיסטורית הפלסטינאים והיסטורית ערביי ישראל מוכנים הללו יחדיו, ואף בתמיכתן הרגשית ואולי אף הלוגיסטית של מדינות ערב, לצאת למלחמה כוללת כנגד מדינת ישראל.

מדינת ישראל נדרשת בשעות גורליות אלו להגיב באיפוק קשה מנשוא, המתיישר בלבד עם הפתגם, הגורס כי בחיים יש להיות חכם ולאו דווקא צודק.

לצערי יש לקבוע, כי האולטימטום אשר הוצב על ידי ראש הממשלה והקבינט הביטחוני אינו עונה לחוכמת חיים עתיקה זו, כי אם ממלכד את ידי מדינת ישראל בחובת ההגבה והתגובה באיזור, המושפע מפאראמטרים של גאווה, בושה וכבוד. דומה כי אולטימטום זה יוצק שמן על להטם וכעסם הנורא של הפלסטינאים וערביי ישראל, המתריסים והמניפים אצבע משולשת כלפי סך אוכוסייתה היהודית של מדינת ישראל.

דומני שאף בר דעת אינו יכול שלא להסכים עם הקביעה, כי בימים אלו ממש הולכים ונשמטים מידי מדינת ישראל שטחי הגדה המערבית האחרונים, רצועת עזה בכללותה, ואף חלקים נרחבים ממזרח ירושלים.

במידה מסויימת משלמת מדינת ישראל את חטא אטימותה ואי הבנתה את אמיתות האיזור בו הינה מצוייה, אשר המרכזית מבינם גורסת כי אין לשלוט בעם זר וכבוש באופן דמוקרטי, מתקדם ונאור לאורך זמן.

היתה זו ברוב המקרים מדינת ישראל, אשר מתוך אופורטוניזם לשמו התעלמה מנסיונות שונים להצעות פיתרון והסדר, וזאת החל מבנייתן הצפופה, המרושתת והמואצת של ההתנחלויות בלב שטחי מריבה אלו, וכלה בהתעלמות ממצוקותיה האובייקטיביות וסובייקטיביות של אוכלוסיה כבושה זו.

אמת נוספת הנשכחה ממדינת ישראל ומקברניטיה גורסת, כי אין לבצע הפליית תקציב ותשתית כה חמורה כלפי חלקי אוכלוסייתה הערביים - ללא נשיאה בתוצאות התנהגות שכזו - שלא לדבר על תופעות אפלייה כלליות, המלוות אוכלוסיה ערבית-ישראלית זו מזה שנים.

על מדינת ישראל להבין בימים אלו כי יצא לו השד מן הבקבוק, ועל כן יכולה היא - ללא תנאים מוקדמים של ממש - להודיע בזאת על נכונותה לנסיגה כמעט מלאה משטחי 67, כולל רובם המכריע של שטחי מזרח ירושלים, ועל נכונותה הכללית להכיר בקיומה של המדינה הפלסטינאית העתידית בגבולות אלו.

דרישות טרטוריאליות נוספות מהצד הערבי תוכלנה, מן הסתם, לכלול בנוסף אף שטחים נרחבים מהמשולש, במידה וערביי ישראל ירצו בכך - אך דרישות לשטחים נוספים מעבר לטריטוריות אלו תענינה בשלילה על ידי הצד הישראלי.

כאמור - בהסכם פירוד וגירושין מזורז שכזה תיאלץ ישראל להכיר במציאות החדשה הנוצרה לה באיזור בעייתי זה - ומכאן לקרוא היטב הכתובת על הקיר.

הכתובת החקוקה על הקיר טוענת, כי יש לשער שאף בגבולות טריטוריאלים מצומצמים ומוכרים על ידי הקהילה הביינלאומית, תמשיך להיות מדינת ישראל נדונה לגלי חדירה וטירור בשנים הבאות, ולו מפאת המנטליות וצורת החשיבה המאפיינת את שכנותיה - אך זהו כנראה הרע במיעוטו בעתיד הנראה לעין באיזור זה. כל תסריט אחר ונוסף, הדוגל במדינה דו-לאומית (ע"ע יוגוסלאביה), ו/או במדינת אפארדהייד ציונית, יביא בהכרח לתרחיש אפוקאליפטי עבור האיזור כולו.

על מדינת ישראל נדון להתגרש ולהפרד ממדינת פלסטין, ולהתפנות מרובם המכריע של שטחי 67, ויפה שעה אחת קודם.

במילים אחרות: אין דנים אנו כלל בהסכם שלום, כי אם בהסכם פירוד וגירושין כללי.

דומה כי במסגרת זו אף סוגיית ערביי ישראל ועתידם תעלה על הפרק, ולשיטתי ניתן בהחלט להוסיף ולתת למדינת פלסטין אף איזורים נרחבים במשולש, המיושבים בצפיפות על ידי ערבים ישראלים - באם הללו ירצו בכך. האלטרנטיבה העומדת בפני אזרחיה הערביים של מדינת
ישראל - במידה ואופציה זו תשלל על ידם - הינה המשך מגורים במדינה דמוקרטית-תיאוקרטית כמיעוט, השייך והמזוהה רגשית עם רוב ערבי הגר בשכנות למדינת ישראל, והעויין אותה כמתוך פולחן שבטי-דתי.

בברכה

א. מאן
היפרדות 10449
ברק היה מגיב בו במקום אם לא היה לו יום כיפור באמצע. האולטימטום, מבחינה מסויימת, הוא בסך הכל אמירת ''אני אחזור אליכם אחרי החגים''.
היפרדות ,רק אחרי ש... 10529
בשעה זו ממש המדינה עולה באש .אש השינאה היוקדת אשר יוצאת מהפינות הלא כל כך ניסתרות של ההויה הישראלית .מעניין שפתאום כולם יהיו מומחים ליהדות ,גם אותם אילו שהיו שמחים בכינון מדינה חילונית (שעליה אסמך בשתי דיים), אבל לא זה מה שבוער כעת.

הממשלה מתמודדת עכשיו עם הכמעט בילתי אפשרי - לעצור את הסחף וההתרדרות בתוך הקו הירוק - זוהי המשימה העילאית ,אם ישנה וודאות גדולה להתמודדות חיצונית.
הוואנדליזם והיהודי-ערבי ישראלי אשר ממנו קצרה הדרך לעימות דמים יהודי-יהודי מכרסם
במהירות בכושר וחוסן העמידה הפנימי.

כמו מתוך תיבת פנדורה יוצאים כל החוליים אשר מתועלים לערוץ השינאה לאחר .אם בתחילה האחר עוד מזוהה ,הרי שמהר מאד יגיעו למצב של עימות דמים עם כל אחר ללא אבחנה.

אם אמנם יש הגיון בהצעה להיפרדות מידית ,הרי שבמציאות הנוכחית יהיה זה רק שפיכת דלק למדורה .יש לדכא בחוזק כל התפרעות יהודית כן זו פוגעת ומנטרלת את יכולת התגובה והטיפול בשורש הבעיה .רק אז יוכלו כוחות הביטחון הפנות את כך כוחם לטיפול במצב עם הפלסטינאים ,ואולי גם עם מדינות נוספות

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים