 |
|
 |
||
|
||||
 |
רבין לא היווה עבורנו, כפי שהוא לא היווה עבור הרבה אנשים, סמל לערך עליון כלשהו. הבחירה לקיים יום זיכרון ליצחק רבין, היא בחירה נחמדה, אך הנושאים המתעוררים במהלך יום זה, רק מוכיחים לכולנו כמה מתיימרת המערכת החינוכית וכיוצא בה, להצדיק את דעותיו של רבין. רבין הוא רבין, נכון. הוא היה ראש ממשלה (לדאבוננו), הוא היה אחראי לתהליכים מדיניים שאת רובם שבחו וקילסו כולם. אך את צעדיו השגויים, עם פרס, בחרו להעלים מעין הציבור. או לפחות מאיתנו. מכירת נשק לפלסטינאים, אומר לכם משהו? הצעה לחלק את מדינת ישראל? מזכיר עוד ראשי ממשלה, "ממשיכי דרכו", כביכול. דרכו של רבין הייתה דרך השלום. שלום, שלום, כולם רוצים שלום לבסוף. השאלה היא כיצד משיגים אותו ??? האם בוויתור? וויתור הוא לא בהכרח התפשרות. התפשרות היא הדדית, ואילו הוויתור הוא חד צדדי. סליחה, לא חד צדדי, בתמורה קיבלנו פיגועים. ומפלגת העבודה, אדרבה, שכבר מאמש לא בממשלה, נהפכה למפלגת סרקזם. בואו, ילדים, שעת סיפור, רמון נושא נאום. נו, באמת. שנינו בני 13, ואיך שזה נראה, מבינים קצת יותר מכמה פואדים מפוטמים. (דואג לשכבות החלשות? דואג לשכבות בבטן שלו). ומשפט סיום: כמה טוב ששאול מופז שר ביטחון, שאריאל רה"מ ושביבי חוזר. שלום, לו יהי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני גם חשבתי כך בהתחלה, אבל הפסקה האחרונה סותרת את זה, לכאורה. אז כנראה שחנן וחביב הם הכי מוכשרים בכיתה, ואז הם מצאו את המקום המתאים להם (''אתר הגיקים הישראלי'' יכול לפתוח כיתת מתלמדים לפרחי-דמגוגיה), או שפשוט מדובר בבדיחה לא מוצלחת במיוחד של אחד מהאיילים המקומיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גלעד, זו לא המורה. המורה אוהבת את רבין. אני לא. אני אומנם מוכשרת, אבל בעצם מתעוררת השאלה: הקיימות מורות מוכשרות?! אז הנה, עוד הוכחה שמנת המשכל של כמה תלמידים (במקרה זה זו אני והשפה הגבוהה שלי וכיוצא בזה ועוד כמה מעלות שכרגע אצטנע בפירוטן) גבוהה ממנת המשכל של כמה וכמה ממוריהם. אההם. אההם. נ.ב תודה על המחמאה, אם הייתה כזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם באמת את כתבת את זה - הרי שבהחלט מגיעה לך מחמאה על אופן ההתנסחות המתון והבהיר, באופן יחסי לשאר חברי כיתתך. נ.ב. - סליחה שקראתי לך חנן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתנצלות מתקבלת, אך תחילה המחמאה מתקבלת (ככה זה אצלנו הנשים. או שזה רק אצלי...?!) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תמיד חשבתי שאצל הנשים, עושים את המוות על ההתנצלות, ושוכחים את המחמאה בכלל. מי המיזוגן שאמר לי את זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חזרי בך מיד, או שאאלץ לקרוא לך לדו-קרב! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי נגד מי? :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תובע את כבודי האבוד, לאחר שרמזת שאני מיזוגן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Pass (לא מתעסקת עם מיזוגנים) :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
You, Ma'am, are no gentlewoman!
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
No offence (נסיגה מהירה לפני שאיזה דומקופף אלמוני יגיד שאני מקשקשת ברשת. נא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי לעורר מהומה. מיזוגן או לא מיזוגן...?! שאלו יהיו דאגותינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהומה על לא מאומה. הדאגות הקטנות מסיחות דעתנו מן הדאגות הגדולות, ויפה שעה אחת קודם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |