 |
|
 |
||
|
||||
 |
נשים אינן בולטות בדרך כלל באוטופיות של המאה ה-19 והמחצית הראשונה של המאה העשרים. בדרך כלל עיקר תפקידן להיות יפות להאזין לנאומים ולשתוק. וכך הוא גם באוטופיות הציוניות של הרצל ולוינסקי . רחל אלבוים דרור שחיברה ספר שלם של שני כרכים על העתיד כפי שנראה באוטופיות הציוניות בשם "המחר של האתמול " פירסמה מאמר שלם בנושא זה . כאן: |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מילא, ספרים שנכתבו לפני מאה שנה, מה כבר אפשר לצפות מהאדונים הנכבדים. אבל גם ב"וואלדן שתיים", שנכתב בסביבות מלחה"ע II, יש הרבה דיבורים על שיוויון בין המינים אבל תכל'ס- נשות הקהילה מתעסקות בסופו של דבר בעיסוקים הנשיים המסורתיים. לגברים פשוט קשה לדמיין מצב אחר עד שהוא קורה בשטח. (וגם אז לא תמיד קל להם- ע"ע התבטאויות ש"סיות למיניהן). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |