|
||||
|
||||
מאמר ראוי ויפה. יהודה עמיחי היה גדול משוררי ישראל וצריך להודות על כך שהוא צמח דווקא במדינתנו, גאון הפיוט הזה. יום זכרון למתי המלחמה: לשים גם" אבל כל אבדניך על אבל אבדנם, אפילו של אהובה שעזבה; לערבב צער בצער, כמו ההיסטוריה החסכנית המעמיסה חג וקרבן וכאב על יום אחד למועד וזכירה נוחה. הוי, עולם מתוק משרה כלחם בחלב מתוק בשביל האל הנורא שאין לו שנים, "מאחורי כל זה מסתתר אושר גדול." מה יועיל לך שתבכה בפנים ותצעק בחוץ. מאחורי כל זה מסתתר אולי אושר גדול. יום זכרון. מלח מר לבוש כילדה קטנה עם פרחים. חבלים מתוחים לארך הדרך לתהלוכת יחדיו, חיים ומתים. ילדים בצעדי אבל זר כפוסעים בין שברי זכוכית. פי המחללת ישאר כך ימים רבים. חיל מת שוחה בין ראשים קטנים בתנועות שחיה של מתים, בטעות העתיקה שיש למתים על מקום המצא המים החיים. דגל מאבד את הקשר עם המציאות ועף. חלון ראווה מקושט בשמלות נשים יפות בצבעי תכלת ולבן. והכל בשלוש שפות: עברית ערבית ומוות. חיה גדולה ומלכותית גוועת כל הלילה תחת היסמין בהבטה מתמדת בעולם. איש הולך ברחוב, שבנו מת במלחמה כמו אשה עם עובר מת בתוך רחמה. "מאחורי כל מסתתר אושר גדול." השיר הטוב שלו לטעמי, אשר גם נבחר לאחד ממאה השירים הטובים של המאה ה-20 באנתולוגיות רבות. יהי זכרו ברוך |
|
||||
|
||||
אני מסכים איתך, זהו עמיחי בגדולתו. אחד השירים הקשים של עמיחי בו הוא מקונן על הנופלים ועל קונספצית הזיכרון הקולקטיבי. פואמה זו ''קינות על המתים במלחמה'' מופיעה במלואה בספרו ''מאחורי כל זה..'' למותר לציין שזהו רק חלק מתוך הפואמה והחלק שמופיע בתגובתך הוא החלק הערוך (ה''אכיל'' יותר לקורא הלועזי) שמופיע בספריו של עמיחי בשפה אנגלית ותחת כותרת שונה. הפואמה ראתה אור במספר גירסאות, בין היתר צונזרה ע''י משרד החינוך בספר לימוד לתיכון ומופיעה גם באוסף ''שירי ירושליים'' שוב בגירסה ערוכה. אומר שוב, השיר המדהים שקראתי אי פעם כחובב שירה בכלל וכישראלי בפרט. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |