|
||||
|
||||
תודה על ההתייחסות. באשר לאייזנקוט, אחת מהתקוות שלי בקשר אליו היא שלא מדובר בהתחמקות מלכלוך הידיים. אני רוצה להאמין שלהבדיל מגנץ והמנוול, אישיותו של אייזנקוט היא כזאת שלא קל לגרור אותו להתגוששות בבוץ. היחס שלו לעצמו ולאחרים, מונע ממנו להיכנס לויכוחים עם בנגביר ובני סוגו ("שתוק! לא דברתי אליך"). כאשר בנגביר תוקף את גנץ, הוא תוקף את האליטה האשכנזית-קיבוצניקית-פריבילגית. כאשר הוא תוקף את איזנקוט, את מי בעצם הוא תוקף? אני רוצה להצטרף אליך לגבי הסכנה הגדולה ביותר לדמותה המוסרית של מדינת היהודים. התועבה המוסרית שבה הציפו אב"ג וינון מגל את דעת הקהל היהודי מתפרצת כמו ביוב הפורץ את כל הסוללות שהוקמו כדי לבלום אותו. אשרנו לצה"ל לגרש 1.2 מיליון אנשים מבתיהם ולגרשם למחנות פליטים. אישרנו לצה"ל להפוך את עזה כולה לאיי חורבות שקברו תחתיהם עשרת אלפים סבתות ותינוקות פלשתיניים. עשינו זאת מפני שדמם של חיילי צה"ל יקר לנו מדמםשל ערביי עזה. כעת מתגלה שאפילו נוהל פתיחה באש הוא אתגר גדול מדי עבור צה"ל. עד לאן רוצים לגרור אותנו? כפי שמעיד רון בן ישי, שבודאי אינו אברך משי משתמט ושדות הקרב אינם זרים לו, חיסול שלושת החטופים אינו טרגדיה. הוא ביזיון. הכלב השוטה פריג'ה אינו מעניין. אפשר להניח למערכת המשפט לטחון אותו לאיטה, כפי שעשתה לאלאור עזריה. האשמים האמיתיים הם ינון מגל שהטיף להוצאות להורג של מחבלים בנוסח לינץ' ואב"ג שחילק תעודות הערכה לאנשים שעשו זאת. ועל אשמתו של המנוול הראשי בהבאת המנוולים הללו למרכז הזירה הציבורית, עליו לשלם בקלפיות של הבוחר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |