בתשובה לשוקי שמאל, 20/09/22 13:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
התקצוב של הקבוצות המועדפות חבוי היטב כי הוא מפוזר בין סעיפים תקציביים שונים ורבים מאוד, וכדי שלא תוכל לעקוב אחריהם (והשינוי בהם לאורך השנים) הכותרות שלהם משתנות משנה לשנה. אתה מוזמן לחפש את הידיים והרגליים שלך במפתח תקציב משרד החינוך, שכולל 39.5 מיליארד ש"ח בתמיכות והעברות. בשנה שעברה מצאתי שם 5 מיליון ש"ח שאיזו ישיבה קיבלה תחת הסעיף של "תמיכה בפעילות ימית", שם היא היתה שניה בגודלה רק לבית הספר לקציני ים בעכו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן אני רואה שאתה צודק. בהנחה שלא נעשים כאן עבירות של ממש על החוק, הכספים היחודיים לא יכולים להיות סמויים. ההתעקשות של פוליטיקאים חרדים ואחרים על כספים ייחודיים במקום תקציב משרדים רגיל, אינה נובעת מרצון להסתיר את הסכומים אלא משתי סיבות אחרות. א. הכספים היחודיים הם כספים שמשרד האוצר מתחייב כלפי הח"כ או המפלגה להעביר לגורם ספציפי מסויים ולא למטרה מסויימת. נניח האוצר מתחייב להעביר סכום מסויים לישיבה שיש לה חוג ימאות ולא לצרכי החינוך הימי בישראל. בצורה הזאת מבטיחים העדפה של הציבור החרדי או הדתי-לאומי על פני הציבור הלא דתי. הכספים היחודיים עוברים לתקציבי המשרדים הרלאבנטיים אבל הם צבועים למוסדות מסויימים. למשרד הנוגע בדבר אין שום שיקול לגבי היעד והשימוש של הכספים האלו. יש כאן דוגמה איך הפסיקה של בתי המשפט מ-2013, שנועדה להפסיק את השתוללות הכספים הייחודיים יצרה מצב לא אופטימלי הפוגע בעיקר ברשות המבצעת. ב. הכספים הייחודיים היום לא משמשים את הח"כים כדי להסתיר כספים, אלא כדי שיוכלו להציג לאלקטורט שלהם, כמה כספים השיגו עבורם. אם תרצה, זו צורה חוקית של שוחד בחירות. כפי שכתבת, הכספים הייחודיים מתערבבים עם שאר תקציבי המשרדים והללו כמעט אפפעם לא מסייעים לאבחנה ביניהם. תחקיר עיתונאי מקצועי, יצטרך לאסוף את כל ההסכמים של הכספים הייחודיים למשל לצרכי דיור ואז לאתר אותם בין המשרדים השונים שהם יכולים להיות שם (האוצר, השיכון, החינוך, הדתות, ...) ואז להסביר את המשמעות הכמותית של הלוואות הדיור הייחודיות ביחס לשוק כולו. זה נראה לי עבודה למבקר המדינה ולא לעיתונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים מצאתי בעיתונות חומר נוסף על גמ"ח הדיור החרדי. כלכליסט נראה שמדובר בתופעה קרדינלית במגזר החרדי ולדעתי מדובר בחלק משמעותי, אולי רוב המגזר משתמש בה. מבחינת המודל הכלכלי לא מדובר במתנות חינם ובעיקרון הוא לא נועד לשחרר את הרוכשים מעול המשכנתא, אלא לסייע להם בהשגת ההון העצמי. יחד עם זאת מדובר כאמור בהרבה מאד משתכנים ובסכומים שגודלם בין עשרות למאות אלפי שקלים. המודל הכלכלי נראה כך: בד"כ הרוכשים זכאים לקבל מן הגמ"ח הלוואה ללא ריבית רק אם הוריהם "חסכו" עבורם ע"י הפקדות חודשיות (של בערך 40 ש"ח) לגמ"ח. כאשר אומרים שלגמ"ח אין תכנית החזרה, הכוונה אינה שהלווים לא מחזירים כלום (למרות שלהלוואה צמוד גם מענק בשיעור המגיע לפעמים ל-50% מן ההלוואה), אלא שהם מחזירים את הקרן בעד 100 תשלומים חדשיים קבועים וזהים. הגמ"חים ממומנים בחלקם ע"י ההפקדות וההחזרים ובחלקן ע"י תרומות. ה"תרומות" הן מן הסתם פירצה הקוראת לגנב. הדרך היחידה להבטיח שלרשויות תהיה גישה לחשבונות הגמ"חים הללו, היא להזרים כספי ציבור לתוך ה"תרומות" האלו. זה כאמור לא חלוקות דירות חינם, אבל זו תכנית בהחלט כדאית לרוכשים. הלוואה ללא ריבית + מענק חסכה בד"כ לנוטלים את הצורך בנטילת משכנתאות. בשנים האחרונות, בגלל האמרת מחירי הדיור ההלוואות מגמ"חי הדיור לא מספיקים ורוב הזוגות נאלצים לקחת משכנתא בנוסף על ההלוואה. כפי שנהוג לומר במגזר זה: "נסתרות דרכי השם". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |