 |
|
 |
||
|
||||
 |
אולי אם לא היתה הפרסונה (מוטב: כשלא תהיה הפרסונה) היה צורך גדול יותר להציב חלופה אידאולוגית משמעותית. יתכן שזה היה עושה טוב לשמאל. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המנהיג זאת לא המצאה ימנית להזכירך. מתחילת המאה הקודמת כל מדינה ביקשה וקיבלה מנהיג. אפילו הבולשביקים קיבלו את לנין כמנהיג למרות שזה לא היה בתפריט. אז, כשיש מנהיג - יש פרסונה. ואני חוזר לשאלתי - מניין לשמאל שהמנהיג הימני הבא לא יהיה יותר גרוע מביבי? ובהתחשב שהימין תמיד שולט בגלל קוצר ראות השמאל, האם זה שוב לא אותה טרגדיה של המאה שהשמאל תמיד מייצר את האנטי הכי חזק? כאילו - תחשבו שוב, זה ביבי. הוא יותר עם השמאל מהימין. הוא תמיד עם השמאל. הוא מעריץ את השמאל. למה לכם לקחת סיכון וליפול על איזה דמגוג שלא יודע איך לנהוג? אני מצפה מהשמאל להתחיל לנהוג בזהירות כשהם מבקשים לשנות העתיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יהיה יותר גרוע אז ייאבקו גם נגדו... בכל מקרה, כרגע לא מסתמן בימין מנהיג בשיעור קומתו האלקטורלי של נתניהו. יצחק שמיר היה יותר נוקשה מבגין אידיאולוגית, אבל פחות מושך קולות ממנו אלקטורלית. לכן בתקופת שמיר היתה ממשלת אחדות בראשות פרס שנתיים (השנתיים המוצלחות ביותר לממשלה ישראלית כלשהי מאז 67) ורבין ניצח אותו ב-92. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |