|
||||
|
||||
אי אפשר להעביר חוקים בלי שיו״ר הכנסת יעלה אותם על סדר היום של הכנסת (לקריאה טרומית, אם נדרש, קריאה ראשונה וקריאה שניה ושלישית). |
|
||||
|
||||
האמת, כל העניין הזה נראה לי מאד מוזר, ולא רק בגלל השבועות האחרונים. הכנסת תפקידה לחוקק, ברוב מצביעים, חוקים כאלה ואחרים. אני מבין שמישהו צריך "לארגן" את סדר הדיונים - מה קורה מתי, סדר יום וכדומה. אבל בין לארגן לבין לסנן - יש פער גדול מאד. דה פקטו זה אומר שחבר כנסת יחיד (נקרא לא יו"ר, אז מה) יכול להטיל ווטו על כל חוק, שזה אומר - ח"כ יחיד שקולו שקול מול 119 ח"כים אחרים. איפה כל אבירי שלטון הרוב והדמוקרטיה פה שלא זועקים מרה על העניין הזה, ומתפלפלים על האיזון העדין בין חוקי יסוד, בג"ץ והכנסת. הנה, מצאנו את מי ששולט במדינה - יו"ר הכנסת. בלי בג"ץ ובלי בצלם, בלי רוב קטן ובלי רוב מוצק - יכול להחליט איזה חוק טוב ואיזה לא טוב. קצת יותר מדי סמכות לשים על סדרן עבודה, הלא כן? |
|
||||
|
||||
אבל על זה בדיוק אדלשטיין קבל. שזה יהיה מצב לא תקין שהאופוזיציה תחזיק בתפקיד היו״ר. ראש הממשלה, אגב, הוא כמעט „רק״ סדרן עבודה של הממשלה. |
|
||||
|
||||
ממש לא נכון. ראש הממשלה תפקידו לקבל החלטות. כולל החלטות של משרדים, שכשהן מספיק חשובות הן גם עוברות דרכו. לא לחינם ראש ממשלה נבחר על ידי מיליוני אזרחים, ויו"ר הכנסת לא. ולגבי אדלשטיין - אתה עונה לי בהפוך על הפוך, אני טוען שאם לא היתה ליו"ר הכנסת הסמכות חסרת הפרופורציות הזו1, כל המצב היה יותר יציב. הטיעון של אדלשטיין הוא מופרך ואנטי דמוקרטי - פרלמנט לעומתי הוא בהחלט אחד מהיכולות של דמוקרטיה כמו שלנו וכמו של ארצות הברית, כמו שאנחנו רואים השכם והערב. ואם בחירת העם היתה ברורה, ממילא לא היה נוצר כזה. דוקא כשהבחירה מפולגת, זה משקף היטב את הבחירה הדמוקרטית הזו, וגורם לאיזון חזק יותר על ממשלה שהיא כמעט ממשלת מיעוט. זה לא תקין למי שרוצה משילות עריצה ואנטי-דמוקרטית, זה נכון. וזה אדלשטיין חברנו והבוס שלו. כמו שלמדנו, הם היו כפסע מלסגור בכלל את הכנסת בחסות הקורונה, "אבירי הדמוקרטיה" דה לה שמאטע שהם. 1 אני מבין שבדרך כלל יו"ר הכנס הוא ממלכתי ואמור לא באמת להפעיל את הסמכות הזו יותר מדי. אדלשטיין גרס את הנורמה הזאת לגזרים וזרק אותה לפח הזבל של ההיסטוריה. |
|
||||
|
||||
ראש הממשלה, כמו יו''ר הכנסת, נבחר על ידי חברי הכנסת. לא על ידי מיליוני אזרחים. יושב ראש הכנסת אינו פחות או יותר ''פקיד'' מאשר ראש הממשלה או נשיא בית המשפט העליון. כל אחד מהם עומד, בהתאמה, בראש אחת מרשויות המשטר המרכזיות. |
|
||||
|
||||
אתם סתם מתפלפלים. ראש ממשלה מחליט אם לצאת למלחמה או לא, את מי למנות לשרים, למי להקצות תקציבים ועוד ועוד. אתם מוזמנים להמציא לי מזכרונכם, בלי גוגל, 5 החלטות היסטוריות של יושבי ראש כנסת למיניהם שהשפיעו ולו במעט על חיי אזרחי מדינת ישראל. |
|
||||
|
||||
מלחמות הם באחריותה של הרשות המבצעת, שרים הם חברי הרשות המבצעת והתקציב עליו אתה מדבר הוא תקציב הרשות המבצעת. |
|
||||
|
||||
נכון, אבל זו לא השאלה. זה איש קש, לא טענתי שראש הממשלה ויור הכנסת זהה תפקידים, עשיתי אנלוגיה. יש לך תשובה לשאלה ההיסטורית ששאלתי? |
|
||||
|
||||
אתה טוען שיש יותר אקשן ברשות המבצעת, ואני לא מתווכח איתך. גם נשיא בית המשפט העליון לא יוצא למלחמות. לרשויות השונות יש תפקידים שונים ותחומי אחריות שונים, אבל הן שוות מעמד. הרי השרשור הנוכחי ראשיתו בהבחנה שהבאת אתה בעצמך, לפיה יש ליו"ר הכנסת כוח רב בכל הקשור לחקיקה. אבל מה הבעיה ומה הפליאה? ברור שבידי שלושת העומדים בראש שלושת הרשויות יש כוח רב, בהתאמה לתחומי האחריות של כל אחת מהן. |
|
||||
|
||||
כל אחד מאיתנו מכיר החלטות חשובות של בית המשפט לדורותיו, כןלל שמות הנשיאים שלו, לפחות הידועים שבהם. אני מחכה שתביא לי שלוש, לא חמש החלטות היסטוריות של יו''ר הכנסת. אם אין כאלה, אזי רוח החוק והתפקיד היא מה שאמרתי - סדרן עבודה עם תפקיד ייצוגי. אינ כמובן מסכים שהרשויות כשלעצמן שוות מעמד, אבל כוחה של הכנסת בהצבעת רוב חבריה. |
|
||||
|
||||
יש חברי כנסת שווים, ויש שווים יותר. יושב ראש ראש ועדת הכספים, כמובן. אבל גם כמה ועדות אחרות: ועדת הכנסת או חוקה, חוק ומשפט משפיעות לא מעט על הליך החקיקה (יו״ר ועדת הכנסת יכול גם הוא לתקוע חוקים, למיטב זכרוני). וכן, גם יו״ר הכנסת. |
|
||||
|
||||
אכן, ועדיין זה נראה לי מוגזם. למשל, אני יכול לזכור פעולות של יור וועדת הכספים, אינפיימוסלי גפני, אבל לא של יו"ר הכנסת. למה לתת כל כך הרבה סמכות למישהו ששבעים שנה לא עושה איתה כלום? זה לא מסתדר לי עם התירוצים שלכם. |
|
||||
|
||||
הנימוק הזה עובד גם בכיוון ההפוך, או לפחות זה היה המצב בשבעים השנים הקודמות. הסמכות בידיו כי היא חייבת להיות בידי מישהו, והממלכתיות המתחייבת מהתפקיד אמורה לבלום שימוש לרעה. כעת, עם שינוי כללי המשחק, בג''ץ התערב, אבל אם הכל יעבוד כצפוי זאת הפעם האחרונה שנותנים לבג''ץ להשתולל ככה. |
|
||||
|
||||
בג"ץ התערב? יריב לוין ואמיר אוחנה ירדו לבונקר. סטרו לאדלשטיין על היד והולכים למנות אחד גרוע ממנו. |
|
||||
|
||||
אפשר להוסיף עוד שמות לתיאטרון הבובות, אבל מפעיל יש אחד ויחיד ואין בלתו. |
|
||||
|
||||
צר לי, איני מסכים. ''אחד אלוהינו'' אינו נתניהו, עם כל הכבוד, אלא עם ישראל בהמוניו, אשר מצביע בעד מנהיג מושחת וחסר מעצורים העושה כל שביכולתו (בדיוק כפי שרובנו המוחלט היה עושה), כדי להמלט מאימת הדין. נתניהו הוא מושחת בינוני המייצג המון גדול של מושחתים קטנים או מושחתים בפוטנציה. |
|
||||
|
||||
נתניהו הוא לא קת'ולהו. מקסימום חתול-הו. |
|
||||
|
||||
קבל עוד מפעיל בובות . תמיד אמרתי את זה לחברי 1 מיש עתיד / כחול לבן והם אמרו לי - יאאלה יאאלה , יה ימנון פרנואיד. תפסיק לדמיין. רק מה - פתאום הבובה רצתה להיות פינוקיו. ------------------------ 1 כמה מחברי הטובים . |
|
||||
|
||||
עופר שלח נותן דוגמא לאלו שמודים בטעותם רק כאשר היא כבר לא רלוונטית. הוא שותף לכשל של היותו במפלגות אווירה רדודות כיש עתיד וכחול לבן. |
|
||||
|
||||
תזכורת: גם מרצ רצה הפעם כרשימת אווירה רדודה וסבלה מאותה התופעה של גניבת קולות כמו במקרה של כחול לבן (בקנה מידה קטן יותר, בגלל מספר המנדטים המצומצם, אבל הסיפור הוא בדיוק אותו הסיפור של כחול לבן - פיצול והזדחלות אל ממשלת ביבי של כחצי מהמנדטים). יהודים רבים, שלא עשו זאת בעבר, שוקלים להצביע למשותפת בבחירות הבאות. |
|
||||
|
||||
מרצ רצה מאז הקמתה (כלומר, מאז האיחוד המופרך של מפ''ם הסוציאליסטים, החלקים הפוסט-ליברלים משינוי ורצ הניהיליסטים) כמפלגת אוירה רדודה. ממש כמו כחול לבן, שהיתה נטולת מכנה משותף אידיאולוגי מלבד פסיכוזת האנטי-ביבי. |
|
||||
|
||||
מרץ לא מפלגת אוירה. אני לא תומך בשום צורה באידאולוגיה של מרץ. אבל אי אפשר לאמר עליה שהיא מפלגת אוירה, היא יציבה מאוד בתמיכתה בפתרון נוסח אוסלו ויש ציבור קטן של בוחרים שהיה נאמן לה וישאר נאמן לה. מרץ עשויה להעלם כי כי רוב הציבור הישראלי הבין מזמן שפתרונות נוסח אוסלו הם פתרונות כושלים, לכן לא נותרו רבים בין היהודים שמצביעים למרץ. יש כמה ערבים ערבים שעדיין תומך במרץ כי הוא תומך בהסכמי אוסלו. |
|
||||
|
||||
לסכם את מפלגת מרצ כמפלגה שמדברת רק על הסכם אוסלו זה, בלשון המעטה, לא מדויק. מרצ תומכת באופן עקבי לאורך עשורים בדברים ורעיונות הרבה לפני שהם נהיים מיינסטרים ולפני שמתחילים לראות אותם במצע של מפלגות נוספות: - זכויות ללהט״ב - הפרדת דת ומדינה - זכויות הפרט - החשיבות לשמור על שלטון החוק והפרדת הרשויות - תחבורה ציבורית בשבת - פעילות נגד התנערות המדינה מאחריותה למערכת הרווחה - לימודי ליבה לכלל הציבור בישראל - סוציאל דמוקרטיה - ועוד... |
|
||||
|
||||
מרצ התאחדה עם מפלגה אנכרוניסטית ומפלגונת ימנית מגוכחת כתוצאה מחוסר ברירה. מבחינת התוכן היא נשארה מפלגה עכית ואיכותית כשהייתה שלא רק דוגלת אלא גם נלחמת בעד שיוויון חברתי, זכויות אדם ושלום ונגד הכיבוש והשחיתות. נכון שכשלעצמה אין לה עתיד והיא צריכה להתאחד עם המשותפת למען חזית יהודית-ערבית שהיא ורק היא שמאל אמיתי ורק ממנה תוכל לבוא ישועה למדינה. |
|
||||
|
||||
אני מניח שזו יכלה להיות אופציה נחמדה להשתעשע בה, אלמלא הכמעט ודאות שברית פוליטית כזו בין שתי הרשימות היתה מביאה לנטישת רוב המצביעים של שתיהן כאחת. אם עסקינן בניסויים מחשבתיים לא ריאליים, ענה לי בבקשה על הקושיה הבאה: נניח שלמצביעי מר"ץ היו מציעים בחירה בין אזרחות במדינתם של איימן עודה, אחמד טיבי ואבו-מאזן לבין אזרחות איטלקית/ספרדית/ברלינאית, באיזה אזרחות היו רובם בוחרים? האם שקלת בדעתך אי פעם את האפשרות שמצביעי המשותפת מתעבים את מצביעי מר"ץ יותר משהם מתעבים את מצביעי נתניהו? אני צריך להזכיר לך את התקרית של חה"כ זחאלקה עם סתיו שפיר. חברת הכנסת, חנין זועבי: "שלום היא לא אומרת, גם אחרים לא אומרים, ואני בזה לסגנון הזה, ולא רוצה את השלום שלהם, לא את השלום הפוליטי שהם מציעים ולא את האישי שהם חוסכים ממני. אבל אסור להתפתות ולעשות מזה עניין אישי". יש רק דבר אחד יותר גרוע מלשקוע במציאות מייאשת, וזה לשקוע בהזיות מייאשות. |
|
||||
|
||||
השאלה שלך אינה לעניין וגם דמגוגית. העובדה שצעירים חילונים ומשכילים מעדיפים לעזוב את הארץ אינה נובעת מסלידתם את התרבות הערבית אלא בגלל המצב במדינה שמתגמל רק את החרדים והמשיחיים ואינו צופן בטובו עתיד סביר לפחות לאחרים. גם הזכרת סתיו שפיר אינה לעניין. היא אמנם פעלה באופן ראוי בכמה תחומים חברתיים אבל בהשקפותייה איננה שונה מהלאומן הציוני המצוי. ראוי להזכיר גם שהיא באה ממפלגת העבודה ומעברה למרצ בבחירות לפני האחרונות שאיפשרו חיבור בין האחרונה לבין אהוד ברק ויאיר גולן היה צעד טקטי (חשוב וראוי כמובן אך לא כזה שעושה אותה למרצניקית בהשקפתה). ולבסוף, התלונה על כך שאינה אומרת שלום אופיינית ככל הנראה לאופיה האישי ולא רק לגזענותה האישית כלפי הערבים. ולגבי העניין עצמו, הבאת הקולות הקיצוניים ביותר של הרשימה המשותפת אינה מעידה על דבר. כל מי שקורא נכון את המפה הפוליטית והתודעתית של אזרחי ישראל יבין את הכרחיות דבריי. אלו לא "הזיות" כמו הסתמכות על פוליטיקאים חסרי אידיאולוגיה משל עצמם (או שותפים מתונים של אידיאולוגית ההגמוניה השולטת) שימכרו אותנו שוב ושוב לימין ורק יתחלפו ביניהם אלא גישה לשינוי בנוסח "עוז לתמורה בטרם פורענות" ואפשרות קיימת במציאות, בין אם בחבירה למשותפת ובין אם בהקמת מפלגה יהודית-ערבית חדשה. |
|
||||
|
||||
כידיד אינטרנטי (עד כמה שיש לזה משמעות) הייתי שמח אם היית פחות ממהר לתת אמון בכל מה שפלשתינאי אומר. האמירה ש"סתיו שפיר לא אומרת שלום" היא 100% של זחאלקה וזועבי ולסתיו שפיר אין בה שום אשמה. היא לגמרי אומרת שלום (ע"פ עדותם של לפחות 3 ח"כים של המשותפת). מה שנחשף כאן הוא צפונות ליבם של זא"ז. שפיר עלתה כקרבן כאן מפני שהיא וחה"כ מיכל בירן האשימו את חברי המשותפת בשת"פ עם הקואליציה בעיניין מתווה הגז. גם אם זה היה נכון, לכל אדם זכות להחליט למי הוא אומר שלום ולמי לא. גזען אינו מי שאינו אוהב את זולתו אלא מי שסבור שצריך לשלול מזולתו זכויות אזרח מפני שהן לא מגיעות לו. |
|
||||
|
||||
אתה באמת סבור שהצד הפוליטי השמאלי חי בשלום עם הסונים הערבים? זה מלאכותי לחלוטין. כשאני פותח את המפה אני לא רואה את החיבור הזה. ההיסטוריה אומרת שהימין מחובר למוסלמים הסונים באופן טבעי ביותר. |
|
||||
|
||||
בחיי, זו כרגע האלטרנטיבה שלי לפתק לבן. הצבעת המחאה האולטימטיבית. |
|
||||
|
||||
ובכל זאת, הבדל רלוונטי: הממשלה אמורה, לפי השיטה, לפעול בהרמוניה. בית המשפט העליון הוא, במידה רבה, אחד עשר עצמאיים שאין להם צורך מיוחד לא לריב ולא לשתף פעולה. הכנסת אמורה, לפי השיטה, להיות זירת התגוששות, עם קואליציה ואופוזיציה. ולכן אני עם פונז: מוזר שלאחד מחבריה יש כזו סמכות מכרעת. |
|
||||
|
||||
שאלת תם: אם, לפי דבריך, " בית המשפט העליון הוא, במידה רבה, אחד עשר עצמאיים שאין להם צורך מיוחד לא לריב ולא לשתף פעולה"? מדוע יושבים 3 שופטים מביהמ"ש העליון בועדה למינוי שופטים? מדוע ברק ה"שופט בדימוס" מתעקש לשבת בלשכה דווקא בביהמ"ש העליון ולא (כדרך רוב ה"לשעברים" הזכאים ללשכה ע"ח המדינה) בלשכה אי-שם בבניין משרדים שכור? מדוע הוא התעקש שלא למנות משפטנים ידועי שם כרות גביזון "כי יש לה אג'נדה"? לא ולא. בית המשפט אינו "אחד עשר עצמאיים" אלא אחת עשרה מריונטות שבאמצעותן שולט העריץ ברק בחיינו, בלא שהוא צריך לתת דין וחשבון לאף מוסד או אדם, ודאי לא לאזרחי המדינה ה"פשוטים". |
|
||||
|
||||
שמת לב לניק שנבחר? מכל האנשים בעולם נבחר עריק פוליטי, שככל הנראה זכה לכבוד הזה בגלל התייצבותו להגנת החרדים. |
|
||||
|
||||
באין תשובה עניינית עוברים למתקפות לגופו של אדם. לא הופתעתי. |
|
||||
|
||||
אם אינני טועה, בכל תולדות המדינה לא היה מקרה שבו הצביעו השופטים בועדה שלא בתיאום ביניהם. |
|
||||
|
||||
בכלל או בבחירת שופט לבית המשפט העליון? אם הראשון, אז ודאי שזה קרה ולא כל כך מזמן: בהצבעה על מינויה של אתי כרייף, השופט רובינשטיין התנגד, בעוד שהשניים האחרים (כמו כל שאר חברי הוועדה) תמכו. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהבחירה במועמד לכהונה בבית המשפט העליון צריכה רוב מיוחס, כך שלא סביר למצוא שם חילוקי דעות בכלל ובפרט בין השופטים. בדרך כלל זהות השופטים הנבחרים נסגרת מראש לפני ההצבעה בין חברי הוועדה. |
|
||||
|
||||
צריכה יותר מרוב מיוחס, 7 מ-9. לפיכך החזית האחידה שמציגים השופטים מקנה להם וטו ומחייבת את הדילים, זו בדיוק הנקודה. |
|
||||
|
||||
הן ראש הממשלה והן יושב ראש הכנסת נבחרים על ידי 120 אזרחים. ובדמוקרטיה הישראלית פרלמנט לעומתי נשמע דבר מאוד מוזר. |
|
||||
|
||||
ובכן, אחרי זעקות השבר על יו"ר לעומתי כשדובר על מאיר כהן, מסתבר שלבני גנץ (ולכל הזועקים) לא אכפת שבחצי הרוטציה שלו יהיה יו"ר כנסת לעומתי - יריב לוין. הוא לא טרח לדון על החלפתו של יו"ר הכנסת עם הרוטציה, מה שישאיר אותו עם עוד פחות כוח מהמעט שיהיה לו1. 1 כן, אני יודע שהסיכוי שהוא בכלל יגיע לשם הוא קלוש. |
|
||||
|
||||
הרושם שאני מקבלת מנתניהו זה שהוא קודם כל דואג לשמור על כסא ראש הממשלה אצלו, ועם שאר הבעיות להתמודד כשהן מתעוררות. בכל מקרה, אין ספק שתפקיד יו"ר הכנסת הוא תפקיד חשוב - לא סתם ציינתי את זה כחסרון בתוכנית האפשרית שהעליתי. אבל כאן נכנסים לתמונה שני אלמנטים שרלוונטים בעיני - האחד, שבקואליציה יישבו מי שמכירים את התקנון לפרטי פרטיו. השני, שגנץ תופס את עצמו, כך נראה, אדם ממלכתי. לא מישהו שימהר לעשות מעשה-אדלשטיין ולפעול ככל העולה על רוחו. מעבר לכך, יו"ר כנסת ניתן להזיז ממקומו. אמנם דרושים לכך 90 ח"כים, אבל דברים מוזרים מזה כבר קרו בפוליטיקה הישראלית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |