|
||||
|
||||
אריק ידידי היקר והנערץ (ללא שמץ ציניות), אני חייב לחלוק עליך לחלוטין בשני העניינים. א. "עוצמה יהודית" - אני לא יכול להגיד שתחושת הבדידות במרחב הפוליטי היא משהו חדש עבורי. אבל תשדיר בחירות מקרי של אב"ג גרם לתחושה חונקת של "איש בודד במועדיו", לעלות בגרוני. האם יצא לך לראות את התשדיר על האסירים הפלשתיניים החוגגים בכלא (לבטח יש לא מעט וריאציות על הנושא)? האם אני האדם היחיד שחש עד כמה גזעני ונתעב התשדיר הזה? כל אויל יודע על נפלאות החוויה של השהות במתקני הכליאה בישראל. האם העובדה שמחנות הכליאה של מחבלים פלשתינאים לא הפכו לגרסה של "אקספרס של חצות" בישראל, היא הבעיה ה"הו" כה חשובה בין כל בעיות מדינת ישראל שהיא צריכה להכניס את עצמה יהודית לכנסת? האם לא מדובר באותם גזענים נאלחים המצווחים בראש חוצות כאשר פוגעים בקצה זנב זכויותיהם של מחבלים יהודים? ב. אחוז החסימה - אתה באמת חושב שהדמוקרטיה (ליתר דיוק שלטון הנבחרים) מבוססת על מתן ייצוג אישי (שלא לומר הגבר) לכל בדל גוון שבטי וכל שמץ אינטרס סקטוריאלי? ארה"ב, בריטניה או אפילו יוון וגרמניה, אינן דמוקרטיות מספיק בעיניך? אני ממש לא חסיד של אחוז חסימה גבוה (מזכיר לכם שמדובר בעוד אחד מתעלולי ליברמן שנועד לדפוק מפלגה ערבית קיצונית). אבל ההסתייגות שלי מאחוז החסימה היא בגלל שנותנים לבוחרים אופציה ולאחר שהם בוחרים בה, פוסלים אותה. כתבתי כבר בעבר כי שיטת הייצוג היחסית היא משענת קצה רצוץ לדמוקרטיה במדינות מהגרים ושבטים. לטעמי עדיף להגדיר מראש את גבולות הבחירה. לטעמי, אתה מתעלם מכך, שאפילו בשיטת בחירה אזורית כל הגוונים ובני הגוונים האלו מקבלים את ביטויים במסגרת המפלגות הגדולות שהן קואליציות של סיעות ואינטרסים. בהזדמנות מאוחרת זו, אהמר ואומר שיש לי תחושה שהפעם לשם שינוי, ההפתעה תהיה לטובת הצד שלנו. הסיבה לאופטימיות "חסרת הבסיס" שלי, היא שהפעם גם לא צריך שינוי כזה גדול. די בכך שמחנה ביבי לא יגיע ל-61, וליברמן לא יפתיע עם אחת התפניות (הכבר לא מפתיעות) שלו, וידבוק בהתעקשותו על ממשלת אחדות. כדאי להזכיר לכל החסידים ההיסטריים של כן/לא ביבי שבעיית ביבי נמצאת במרחק של חסינות או חנינה מפיתרון. מי שרוצה להלחם את מלחמתו של שלטון החוק, מוטב לו שיגיע לשדה הקרב עם חיילים קצת פחות חיוורים/אפורים ממנדבליט והנבחרים של שקד ונווה. |
|
||||
|
||||
א. זה ענין פרטני ולא טיעון תקף לעניין הכללי. אני מבין את הקבס שאתה מקבל מהם. קח בחשבון שמהצד השני של המפה יש כאלה שמקבלים קבס דומה מבל"ד- זכור את ח"כ בשארה. העיקר הוא לא מי אתה מוכן לראות בכנסת ומי לא, אלא מה גודל התמיכה המינימלי כדי שדעה מסוימת תקבל ייצוג, ולא משנה מה היא. גם לעניין הפרטני אני לא מסכים תגובה 704527, אבל זה לא משנה לכאן. ב. כאן הטיעון שלך הוא ללב העניין, ואני אכן חושב שיש הבדלים מהותיים בינינו לבין דמוקרטיות אחרות. הפלגים והזרמים אצלנו יותר מובחנים מאשר במדינות אחרות, וההשתתפות של נציגיהם בכנסת היא עובדה קיימת וחלק מאופיה של המדינה. עצם ההשתתפות בבחירות ובממשלה של מפלגות דתיות הוא יוצא דופן. אולי היה עדיף אם היו שתיים-שלוש מפלגות גדולות כשבכל אחת מהן היו דתיים משלשה סוגים, ערבים משני סוגים, עולים מרוסיה, תושבי פריפריה, מתנחלים, קיבוצניקים, להט"ב, אליטה וכיו"ב. אבל זה לא אפשרי. לכן אני חושב שכל המגזרים צריכים ייצוג. |
|
||||
|
||||
א. העניין הוא שלאב''ג אין איזושהי אג'נדה שאינה מיוצגת במפלגות הימין האחרות. הספציאלטה שלו הם מיני החזירויות ושנאת הזולת, כשם שהייחוד של שפטל הם הגידופים והכינויים. אני לא חסיד גדול של ביבי או לצורך זה של אולמרט או דרעי, אבל אני לא חושב שתנאי הכליאה שלהם הם עניין שצריך לקבל משקל כלשהו בבחירות הכלליות. |
|
||||
|
||||
שוב אתה טוען לגופה של מפלגה מסוימת. זה לא שייך לאחוז החסימה. אחוז החסימה הוא לכולם. |
|
||||
|
||||
זו אי הבנה. מדובר ב-2 נושאים נפרדים. בתגובה שלי אין ביניהן קשר. א. "אני שמח שהצבעת להם (עצמה יהודית) ולא לליכוד" - המפלגה הפרטנית הזו נתעבת במיוחד. אני "שמח" כמו מי שגילה תאים סרטניים בגופו. אני לא מתחבר לאנלוגיה הבל"דית שלך. בשארה אינו מבני עמי, ובאופן אישי חושב שבשארה הוא בעל יותר יושרה מאחמד טיבי. אולי היית צריך להשתמש במר"ץ כדוגמה נגדית. ב.אחוז חסימה (בלי התיחסות פרטנית) אינו משהו חריג במיוחד בדמוקרטיה. הדמוקרטיה הגרמנית אחרי מלה"ע השנייה נבנתה עם אחוז חסימה של 10%. |
|
||||
|
||||
בעניין בריטניה, הגוף הבוחר של בוריס ג'ונסון לראשות הממשלה הוא בן 160000 חברי מפלגה, לא הציבור הבריטי. הוא קיבל 90000 קולות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |