בתשובה לעדי סתיו, 02/08/08 20:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לנושא הזה רמזתי באחת התגובות הקודמות. אפשר לשאול מדוע ספקטרום זה משהו ששייך לכולנו, והמדינה כשלוחתנו, ולא למשל שזה דבר ששייך לאף אחד. התרגלנו לראשון, אך גם ביחס לשני יש דברים מעניינים לומר. Lawrence Lessig כותב על זה הרבה, ושווה לבדוק אותו. גם אם נניח שמדובר במוצר חצי ציבורי, דרשנו מהחברות תנאים מסוימים עם קבלת הרשיון, וכעת מדובר על להוסיף דרישות שלא היו ידועות להן מלכתחילה. כעת, לאחר ההשקעה הגדולה, כמובן שאין להן ממש ברירה, אך אילו ידעו מראש, כשעדיין לא היה ברור אם יתממש הסיכוי או הסיכון, לא היה יותר הוגן. להן לא מגיעה אותה הגינות כמו לנו? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם משרד התקשורת היה, נניח, מוכר את התדרים למרבה במחיר, (אולי במנגנון דמוי בורסה), ולא מתערב בשימוש, אז כן. אבל זה לא המצב. משרד התקשורת מוכר תדרים מסוימים לשימושים מאוד ספציפיים, ומפקח על מבנה השוק בצורה הדוקה. חברות הסלולר לא סתם קיבלו תדר, אלא נבחרו בקפידה כדי לספק שירות שהוגדר בזהירות ובתנאים מאוד מסוימים. אם אני מקים מחר בבוקר חברה שרוצה לספק שירות סלולרי באותם תנאים, משרד התקשורת לא ייתן לי, ולא משנה כמה אני מוכן לשלם עבור השימוש בתדר. חברות הסלולר הן חברות רווחיות מאוד, שפועלות בתוך שוק מוגן, שבו התנאים והחוקים משתנים מדי־פעם גם עכשיו. לגיטימי לדבר על הטווח של השינויים האלה. המצב יותר דומה לחברות תחבורה ציבורית, הייתי אומר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחברות הגדולות יש הרבה כוח נגד הצרכן הבודד, וזאת בניגוד למצב האמיתי שבו לצרכן יש קיום בלי החברות, אך לחברות אין קיום בלי הצרכן. לכן הצורך ברגולטור/מדינה שיאזן את חוסר השויון. להן לא מגיעה אותה הגינות כמו לנו. בענין הרצון להתלונן שהולך וגובר, הרי שהיסטוריה ארוכה של אכילת חרא, בתוספת למודעות ליכולות של אירגוני צרכנים בארה"ב,הפכו את הישראלי לצרכן נבון יותר, וככזה הוא כמובן מתלונן. ד.א. הספקטרום שייך למי ששולט בו, קרי המדינה, מכיוון שיש בו נגיעה לכל אחד מאיתנו, כולל הלא משתמשים, סרטן, קרינה, אנטנות, הרי שמעורבות וביקורת נידרשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספקטרום הוא משאב טבע, וככל משאב טבע הוא צריך להיות שייך לכלל. לא יתכן דבר שאינו שייך לאף אחד אלא אם האספקה שלו בלתי מוגבלת. המדינה היא הנציגה של הכלל ועל כן היא הבעלים של הספקטרום, כפי שהיא הבעלים של המים שזורמים בנחלים. אני מניח שתנאי הזכיון כוללים את הכפיפות לרגולציה ובכלל זה האפשרות להוסיף דרישות ומגבלות - אחרת החברות היו יכולות לפנות לבג"ץ נגד שר התקשורת. אם כך, גם הן ידעו (קרי: היו צריכות לדעת) למה הן נכנסות, ואין להן שום סיבה להתלונן, כך ששאלת ההגינות אינה רלבנטית כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן מגיעה לחברות הללו הגינות. והן יודעות להשתמש בה. כשמשתנים התנאים לרעתן הן יודעות לשאת ולתת עם המדינה על שינוי תנאי הרשיון. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |