|
||||
|
||||
אני באמת מצפה שבכל פעם ש*אדם* יעשה מעשה שיוביל להרג של ילדים, הוא ירגיש רגשות קצת יותר אנושיים, ולא רק את הרגשות הפיזיים. ואני באמת מצפה מכל טייס (או כל חייל אחר) שיהיה קודם כל בן אדם. עם כל הכבוד, אני מפחד מאנשים, טייסים או לא טייסים, שפשוט מבצעים את המשימה שלהם. עם כל הכבוד, ההתבטאות הזאת לא הוצאה מהקשרה, היא הובאה בהקשרה, והקשרה גורם צמרמורת. http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... אי אפשר להשתמש בתירוץ "הוצא מהקשרו" כל פעם כשההקשר לא מוצא חן בעינך. עם כל הכבוד, ההתבטאות הזאת לא מהווה דוגמא לאיך לא צריך להתבטא בפני התקשורת, אלא מהווה דוגמא לאיך לא צריך לחשוב. |
|
||||
|
||||
נו, באמת. חלוץ נשאל מה מרגישים כאשר משחרררים את הפצצה. הוא לא נשאל מה מרגישים כשמקבלים את הפקודה, הוא לא נשאל מה מרגישים לפני שעוצמים את העיניים בלילה, הוא לא נשאל על מה מדברים עם האישה וגם לא על מה מתלבטים עם החברים. טייס בפעילות מבצעית, כמו רופא באמצע ניתוח מוח או מגיב באייל בעיצומה של תגובה מושקעת, חייב להניח בצד את החלק ה"אנושי" שאתה מדבר עליו, ולהיות מרוכז במטרה נטו. ממילא כמות האדרנלין במוח לא מאפשרת את חלוקת הקשב, וטוב שכך. ברור שאם חלוץ היה מנסח משהו דומה לא היתה מתעוררת שום שערוריה1, ולכן הבעיה היא כן בעיית התבטאות. ______________ 1- אני כותב את המילה הזאת בחיל ורעדה. |
|
||||
|
||||
ויש מי שיטען שרמטכ''ל המנהל מלחמה חייב להניח בצד את החלק ה''אנושי'' ולהיות מרוכז במטרה נטו. ממילא כמות האדרנלין וגו'. |
|
||||
|
||||
חלוץ לא נשאל "מה מרגישים כאשר משחרררים את הפצצה" אלא, ואני מצטט, "טייס מטיל פצצה ובלי להתכוון לכך הורג ילדים. האם לא לגיטימי לשאול את הטייס מה הוא מרגיש *עקב כך*? האם לא סביר לצפות ממנו שישאל את עצמו את השאלה הזאת? האם לא סביר לברר אם בתוך חיל האוויר השאלה הזאת בכלל נשאלה?". והוא ענה, ואני שוב מצטט, "לא. זאת שאלה לא לגיטימית והיא גם לא נשאלת. אבל אם את בכל זאת מאוד רוצה לדעת מה אני מרגיש כשאני משחרר פצצה, אז אני אומר לך: אני מרגיש מכה קלה באווירון, כתוצאה משחרור הפצצה. *כעבור שנייה זה עובר, וזה הכל*. זה מה שאני מרגיש"1 ברור, שאם חלוץ היה עונה תשובה אחרת, רגישה יותר, אנושית יותר, לא היתה נוצרת השערוריה, אבל השערוריה לא נוצרה בגלל בעיית התבטאות, אלה במפורש בגלל התוכן של ההתבטאות, וחוסר האנושיות שמאחוריו. שים לב למה שהוא אומר: א. לא לגיטימי לשאול שאלות כאלה. ב. כעבור שניה זה (המכה בכנף) עובר. ג. זה הכל. אין יותר רגשות, ולא צריכות להיות. גם בקשר לשינת הלילה היה לו מה להגיד, ואני שוב מצטט, "חבר'ה, תישנו טוב בלילה, גם אני, אגב, ישן טוב בלילה. לא אתם בוחרים את היעדים ולא אתם בחרתם את המטרה במקרה שלפנינו. אינכם אחראים לתוכן המטרה. הביצוע שלכם היה מושלם. מעולה. ואני חוזר ואומר - שום בעיה לא מוטלת לפתחכם בעניין הזה. עשיתם בדיוק את מה שהונחיתם לעשות. לא חרגתם מילימטר ימינה או שמאלה. וכל אלה שיש להם בעיה עם זה, שיתייצבו מולי" ואגב, באותו ראיון יש עוד כמה פנינים: "צריך למצוא את הסעיף המתאים בחוק ולהעמיד אותם (אנשי גוש שלום, ס.) למשפט בישראל. כן." "כש-609 ישראלים נרצחים במשך 23 חודש אז המוזות מתבקשות להתאים את עצמן עד למקום שמעריכים שבו השתיקה תגרום לנו לחצות קווים שאנו כחברה נאורה לא רוצים לחצות" "אנחנו פועלים על פי קוד מוסרי גבוה ביותר. מאחר שכך אנו פועלים, איני סבור שיש בית משפט כלשהו שבפניו אנו צריכים לתת דין. אין בית דין כזה." "אישית, יש לי תחושה עמוקה של צדק ומוסר. ולשאלה איך אני מרגיש - אני מרגיש טוב מאוד, תודה. לא סתם אמרתי לטייסנו שאני ישן מצוין בלילה" "אני קובע שכל מה שהתרחש טרום הביצוע עומד במבחן המוסרי שלי, ומעוגן עמוק עמוק בתוך המעטפת. (על חיסול שחאדה, ס.)" "אני מרגיש שאני המצפן והמצפון המוסרי של עם ישראל לא פחות ואולי יותר מאלה המתיימרים להיות. כי על פי אילו קריטריונים בדיוק הם מעזים להפנות אלינו אצבע מאשימה? קריטריונים של מי?" "כשטייס נמצא בשטח לבד, ואין לו במי להיוועץ, והוא רואה משהו שחורג לדעתו מהכללים, שם שמורה לו הזכות לקבל החלטה על פי אמות המידה הערכיות המוסריות שלו." בקיצור, כן, מידת האנושיות של אדם שחושב ככה מוטלת בספק, ואני בהחלט לא חושב שהוא האדם הנכון לנהל את מונופול הכח של המדינה, ואני מאד לא מאושר לתת לו כל חודש עשרים ומשהו אחוז מהמשכורת שלי. |
|
||||
|
||||
אם כך מוטב היה ל- תגובה 402865 שלא תיכתב. תודה וסליחה. |
|
||||
|
||||
כמי שמסכימה עם התגובה שלך עקרונית, אומר כי: 1. יש משהו בהתנערות מ"שיח לוחמים" הבכייני, "יורים ובוכים", וכל הג'אז האמוציו-מיליטריסטי הזה, שחוגג כאן מאז 1948. הבעת הרגשות סייעה בפורקן אישי לחיילים מסוימים, אבל מעולם לא מנעה פעולות קשות/מוטעות/קטלניות של הצבא או אף מעשי אכזריות של בודדים. 2. שימו לב שהוא יוצא בעקיפין גם נגד השאלה המטומטמת ההיא מתוכניות האקטואליה: "מה עבר לך בראש". הלא זה הנוסח שבו שאלו אותו: "טייס מטיל פצצה ובלי להתכוון לכך הורג ילדים. *האם לא לגיטימי לשאול את הטייס מה הוא מרגיש עקב כך?* האם לא סביר לצפות ממנו שישאל את עצמו את השאלה הזאת? האם לא סביר לברר אם בתוך חיל האוויר השאלה הזאת בכלל נשאלה?" מצד שני, משמעות תשובתו היא גם, שחלוץ יוצא גם נגד המגמה לטפל בפוסט-טראומה של לוחמים שנפגעו מהלם קרב למשל, וזה מצער. אפשר אף לומר שזה מעט רפוליסטי (דורפל קורא כאן?) |
|
||||
|
||||
1. לא יודע. אני לא מבין בזה כלום. 2. גם כשעונים לשאלה מטומטמת צריך להיות בן אדם. |
|
||||
|
||||
ניטפוקון: "שיח לוחמים" כשם קוד לדואליות היורים ובוכים, תפס בעקבות פרסומו של ספר בעל שם זהה לאחר מלחמת ששת הימים. הספר עורר סערה עם צאתו לאור (גם) בשל היותו קונטרה לפאסון השתקני של לוחמי תש"ח. |
|
||||
|
||||
הגזמת. ברור שהתכוונתי לספר :-) |
|
||||
|
||||
אכן התפלאתי, אבל היה כתוב "מאז 1948" אז איזו ברירה כבר היתה לי? (ר' גם סעיף 2 בתגובה 402871). :) |
|
||||
|
||||
טוב, ככה זה כשמכלילים. |
|
||||
|
||||
דורפל לא מבין באיזה הקשר מוזכר שמו. סתם בגלל ש"דורפל" דומה ל"רפול", או שמא ברקת חושבת שהיא זוכרת אותו אומר משהו בהקשר של הלם קרב? |
|
||||
|
||||
בהקשר של ''רפוליסטי'' (אבל זו פעם אחרונה שאני חוזרת על הבדיחה הזו, ובצדק). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |