בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 24/04/06 7:56
תכנון אזרחי לטווח ארוך 381095
האייל האלמוני • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ד', 26/4/2006, 16:38
אני חושב שאחרי תיק האוצר, תיק הבטחון הוא התיק החברתי ביותר שקיים. הסיבה היא התקציב העצום של משרד זה והפוטנציאל הגדול לקצץ בו, ולשם כך נדרש שר בטחון שישתף פעולה עם כך. איזה תיקים חברתיים יותר אתה חושב שיש?
תכנון אזרחי לטווח ארוך 381121
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 26/4/2006, 18:58
אתה חוזר על דבריו של טל. מכיוון שה''חברתיות'' של התיק הזה היא פוטנציאלית בלבד, כדאי שנחכה ונראה אילו מעשי גבורה יבצע פרץ בתפקיד.
תכנון אזרחי לטווח ארוך 381124
האייל האלמוני • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ד', 26/4/2006, 19:01
לא בדיוק. הוספתי טענה חדשה - מלבד תיק האוצר, כל יתר התיקים אינם באמת ''חברתיים''. לכל היותר הם ''חברתיים לכאורה''. פוטנציאל ''החברתיות'' הטמון בתיק הבטחון גדול מהפוטנציאל הטמון ביתר התיקים. אפילו אם נתחשב בתוחלת, נראה לי שתיק הבטחון יזכה אל מול תיקים כגון פנים (שנמצא מבחינתי במקום השלישי), רווחה, תעסוקה, תמ''ת וכגון אלו.
תכנון אזרחי לטווח ארוך 381130
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 26/4/2006, 19:29
איך לדעתך באה לידי ביטוי "חברתיות" של תיק? מדוע, למשל, תיק החינוך אינו חברתי?
תכנון אזרחי לטווח ארוך 381126
תשע נשמות • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 26/4/2006, 19:07
לא ברור כל כך כמה ניתן לקצץ במשרד הבטחון, בטווח הקצר. בכל אופן, גם אם נניח שניתן, וגם אם נניח ששר חדש שאינו מכיר כלל את המערכת מסוגל למצוא היכן לקצץ מבלי לפגוע מהותית בבטחון ולאזור אומץ לבצע זאת, עדיין אין זו פעילות חברתית כשלעצמה.

נניח שמחר מקצצים שני מיליארד שקל מתקציב משהב"ט; מה יקרה עם הכסף? האם הוא יהפוך להורדות מס, יופנה להחזר החוב הציבורי הגבוה, או יגיע לחינוך, לסיוע לאוכלוסיות חלשות ולבריאות? ואם יגיע, כיצד יתחלק? זו השאלה הגדולה. יותר מהפניית תקציבים, מדינת ישראל זקוקה לעיצוב מחודש של מדיניות בתחומי החינוך, הרווחה והבריאות, כך שהכספים יחולקו נכון, וייצרו בטווח הארוך מצב של פחות עוני. הגדרה נכונה של יעדים ודרכים להשגתם חשובה יותר מתקצוב כשלעצמו. למשל: נניח שמחר מתווסף עוד מיליארד שקל לסל התרופות. מה יקרה? התשובה היא שתיכנסנה עוד כמה תרופות, שתאפשרנה נניח, להאריך את חייהם של מאה חולים מדי שנה בחמש שנים בממוצע. האם זהו השימוש המיטבי במיליארד שקל? כנראה, לא. הפניית מאה מיליון שקל לרפואה מונעת לשכבות החלשות ועוד מאתיים מיליון לטיפול במפגעים שונים ומשונים (ממפגשי מסילות רכבת עם כבישים ועד זיהום אוויר) היו יכולות להאריך את חייהם של אנשים רבים בהרבה, והיו משאירות שבע מאות מיליון שקל לחינוך (כל המספרים כדוגמה ואינם מתיימרים להיות מציאותיים). אבל במצב העניינים הנוכחי זה מה שיקרה. כרגע תקציב סל הבריאות והרכבו נקבעים על פי עוצמת המניפולציה הרגשית שמופעלת על הציבור פעם בשנה (בסיוען הכספי של חברות התרופות), וכך קורה ששליש מהילדים בארץ לא קיבלו חיסונים השנה כי אין כסף לאחיות בתי ספר, ואילו תרופה שיכולה לסייע לחמישים חולים בשנה יכולה להכנס לסל אף שבאותה עלות יכלו להחזיק מאות אחיות. בקיצור: יותר מתקצוב כשלעצמו, דרושה התווית מדיניות - ואת זה עמיר פרץ לא יעשה ממשרד הבטחון.
תשובה לך וגם לגדי 381133
האייל האלמוני • בתשובה לתשע נשמות יום ד', 26/4/2006, 19:38
כן, אבל את זה הוא גם לאו דווקא היה עושה במשרד הבריאות. מובן מאליו שהשאלה להיכן מופנים הכספים ש(בתקווה) יקוצצו מתקציב הבטחון היא השאלה הקרדינלית, אבל עלינו להביט על המציאות ולהבין שהקובע היחידי כמעט בשאלה זו הוא משרד האוצר (שר האוצר ופקידיו).
באמצעות "חוק ההסדרים" (שכבר הוסבר עליו כאן) ובאמצעות קביעת התקציב עד לפרטיו הקטנים ביותר, הופך בעצם משרד האוצר למשרד בעל ההשפעה הכמעט-בלעדית על מדיניות הרווחה של מדינת ישראל. כזכור, אפילו את ההוספה לסל התרופות תקצב לבסוף משרד האוצר בנפרד (האם היה מוסיף תקציב בנפרד לחיסונים?). בפועל למשרדי הרווחה, החינוך, הבריאות והפנים השפעה קטנה יחסית על המסגרת התקציבית שלהם ועל היכולת לחלק אותה. הם אכן מתווים מדיניות, אבל בתחומיהם הם השאלה האם המדיניות מסייעת לשכבות החלשות ומיועדת לצמצם פערים בחברה כמעט ואין משמעות.
הכח של מפלגת העבודה אמור להיות מחד בהשפעה על התקציב באמצעות לחצים קואליציוניים והכח בממשלה, ומאידך באפשרות לשחרר רזרבות תקציביות באמצעות "נטרול" הגורמים במשרד הבטחון השואפים לשמור על התקציב המנופח.
השאלה היא במה מתמקדים. 381161
תשע נשמות • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 26/4/2006, 23:13
אתה נותן סיבות טובות מאד למה להתעקש על משרד האוצר, אבל לא למה ללכת על הבטחון.

לכל הבקורת על שליטתו של האוצר בכל תחומי הפעילות של הממשלה אני מצטרף באופן מלא. מעשה ששמעתי פעם מאדם שהיה שר באחת הממשלות בעשור האחרון: בדיון שהיה לו עם ראה"מ דאז, הוא סיכם על העברה של תקצוב לתחום מסוים של פעילות משרדו. למחרת התקשר אליו פקיד אוצר, בחור בן שלושים וקצת, והודיע לו שאין לו מה לחלום אפילו על הכסף. השר הסביר שהוא סיכם עם ראה"מ, והפקיד השיב, בניסוח דיפלומטי, שזה מעניין את הסבתא שלו. בישיבת הממשלה הבאה הוא העלה את הנושא וביקש להבין כיצד פקיד באוצר יכול לבטל סיכום עם ראש הממשלה. לאחר הישיבה תפס אותו במסדרון שר ותיק, התבונן בו ברחמים ואמר: "מסכן, פתחת את הפה - עכשיו בחיים לא תראה מהם אגורה".

לפרץ היו כל הסיבות להתעקש על האוצר, גם אם המחיר היה הסתפקות בחמישה שרים. יותר מזה, הייתי מצפה (תאורטית) שהתיקים שהוא ידרוש יהיו האוצר, הבריאות, החינוך והרווחה (והחמישי - כמובן, החקלאות. בכל זאת זו מפלגת העבודה). אז הוא היה יכול לגבש מדיניות כוללת ולחולל מהפכה. אם הוא היה מחליט, נניח, שחשוב להתמקד בחינוך בפריפריה אפילו על חשבון צמצום שרותי הבריאות או הקצבאות, לא היה מי שימנע ממנו - ולהפך. למעשה, הייתי שמח לשמוע ממנו קווי יסוד למדיניות כזו כחלק ממצע הבחירות. בתור שר בטחון, לפרץ לא יהיה זמן לעסוק בשום דבר שמחוץ לתחום המשרד. אולי הוא יוכל לוותר על כמה גרושים מהתקציב (ולדעתי לא ניתן לקצץ משמעותית בטווח הקצר, ולו בגלל שעלויות הכרוכות בקיצוץ עצמו כמו פיצויי פיטורים והתרת חוזים בולעות את החיסכון בשנה הראשונה - וגם מסיבות אחרות), אבל מי שיחליט לאן הקיצוץ הזה ילך יהיה אברהם הירשזון (שנדמה שאולמרט ימנה אותו רק כדי להראות לפרץ שאדם שעמד בראש הסתדרות עובדים דווקא יכול להגיע להיות שר אוצר - על סיבה אחרת קשה לי לחשוב). פרץ לא יהיה פנוי לעסוק בזה, ולא יוכל להאבק בצורה אפקטיבית - ודאי לא להתוות מדיניות.
השאלה היא במה מתמקדים. 381168
האייל האלמוני • בתשובה לתשע נשמות יום ה', 27/4/2006, 0:35
מסכים איתך כמעט בכל מלה. לדעתי, פרץ הבין (ככה לפחות אני הבנתי בשלב כלשהו) שאין לו סיכוי להיות שר אוצר. זה כנראה היה הוטו היחיד של אולמרט. מאותו הרגע, השאלה היא מהו המשרד השני המשפיע ביותר על המדיניות הכלכלית. כפי שאמרתי - אני מאמין שניתן לקצץ לא מעט בתקציב משרד הבטחון, ואני מאמין שמה שצריך כדי שדבר כזה יקרה זה בדיוק שר בטחון שמסוגל ''לוותר''. פרץ הוא מהיחידים שמסוגל לעשות זאת, לדעתי. וההימור שלי (שבאלמוניותי לא אכפת לי לתת אותו) הוא שיהיה קיצוץ בתקציב הבטחון, ואפילו קיצוץ לא קטן.

יש עד נקודה כמובן, והיא הנקודה המדינית. לשר הבטחון השפעה מדינית רבה, ופרץ, יש לזכור, הוא גם יונה, ולא רק אדום.
השאלה היא במה מתמקדים. 381180
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 27/4/2006, 6:49
כלומר, פרץ נורא רצה להיות שר אוצר אבל לא נתנו לו? זה מעניין. איך הגעת למסקנה שזה הוטו של אולמרט?
השאלה היא במה מתמקדים. 381462
האייל האלמוני • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ו', 28/4/2006, 16:50
כל הפרשנים הפוליטיים אומרים זאת. תוסיף לכך את העובדה שמעולם לא היה שר אוצר שלא ממפלגת השילטון, וקבל הערכה די מבוססת - האוצר היה נשאר אצל קדימה לא משנה כמה פרץ היה משתדל.
השאלה היא במה מתמקדים. 381466
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 28/4/2006, 17:33
אשמח לקבל כמה קישורים למקומות שבהם כל הפרשנים הפוליטיים אומרים זאת.
השאלה היא במה מתמקדים. 381470
איציק ש. • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ו', 28/4/2006, 17:57
הפרשנים אינם דוקא המקורות המהימנים לכך שלפרץ לא היה סיכוי לקבל את מישרד האוצר. הפוליטיקאים עצמם אמרו את זה בלשון קטגורית למדי. חיים רמון בראיונות שהוא עצמו רמז שהיו על דעת אולמרט ואחרים. פרץ ידע יפה מאד שיש כאן כניסה ראש בראש. כשהתחיל להיות ברור שהעבודה לא תקבל את האוצר, החלו הפרשנים לרדת על פרץ שהוא ויתר מהר מדי.
תכנון אזרחי לטווח ארוך 381233
ראובן • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 27/4/2006, 12:48
אם שר ביטחון רוצה להיות ''חברתי'' אני בכלל לא בטוח שהשיטה הכי טובה זה לעודד קיצוצים בתקציב שלו. הצבא הוא המשווה הגדול במדינה, צעירים מכל השכבות מגיעים לשם, ולחלקם הוא אופציה טובה למוביליות. שר ביטחון יכול, למשל, לעודד פרויקטים של חינוך, לשפצר קצת את הקריטריונים לקבלה לקורס קצינים, לדאוג שבסיסי צבא יהיו ממוקמים באיזורים חלשים, ואפילו לדאוג שמתפרות מקומיות לא יסגרו.
תקווה 381237
סמיילי • בתשובה לראובן יום ה', 27/4/2006, 13:06
וכל מה שנשאר לנו לקוות זה שפרץ לא חושב ככה...
תקווה 381238
ראובן • בתשובה לסמיילי יום ה', 27/4/2006, 13:21
אני לא חושב שהחשש שלך מצעדים כאלו הוא מוצדק. אני לא אומר לשלוח עבריינים לקורס קצינים או לשלוח מורות חיילות לגיוס מאי, אבל להרבה אנשים זה המפגש האחרון עם רשויות השלטון עד דמי האבטלה. יכול להיות שבתכנון נכון של המשאבים אפשר לדאוג שהאנשים האלו לא יצטרכו כלל דמי אבטלה, לאו דווקא משום שהם יעסקו בעבודות סרק כאנשי קבע, אלא משום שהם יקבלו הכשרה, או אפילו הרגלי התנהגות ועבודה.

באשר להזזת בסיסים לאיזורים חלשים, אני לא רואה כאן בעיה. הרבה מהבסיסים במרכז הארץ לא נבנו שם משיקולים לוגיסטיים ואיסטרטגיים, אלא פשוט משום שכבר היו שם בסיסים בריטיים והיה נוח להשתמש במבנים. אם כבר מתכננים הרחבות ובניה של מגדלי ענק, אולי שווה לחשוב על בניה במקומות שם הקרקע יותר זולה, ויש פחות פקקים בבוקר. זה גם יתן בוסט מסויים לתושבים.
תקווה 381240
סמיילי • בתשובה לראובן יום ה', 27/4/2006, 13:43
אני חושב שהתפקיד של הצבא (בכלל, ומערכת הביטחון בפרט) הוא להגן על המדינה. את החינוך יש להשאיר למערכת החינוך ואת הרווחה למערכת הרווחה. כל שקל שהולך בצבא למטרות ''חברתיות'' יכול לצאת ממערכות אחרות, פתוחות יותר, חשופות יותר, מוכוונות מטרה יותר ויעילות יותר. לא הצבא צריך להיות ה''משווה הגדול'' אלא בתי הספר. הדבר שהצבא צריך לעשות למען חברה הישראלית הוא להפסיק לגייס את כל מי שהוא לא צריך, ולהתחיל לשלם כסף למי שהוא כן צריך.

זה גם לא תפקידו של הצבא לדאוג שמתפרות לא יסגרו, על תשכח שזה על חשבוני ועל חשבונך. אם המתפרות לא יכולות לעמוד בתחרות עם המתפרות בעולם השלישי, אין להם צידוק כלכלי. העובדה שהיום יש כל כך הרבה אנשים בשוק שהכישורים היחידים שלהם הם כישורים שיש לילדה סינית שלא למדה בבית ספר, היא בין השאר בזכות הצבא, והתפיסה של הצבא כמי שיש לו תפקיד מעבר להיותו צבא.

בקשר להעברת בסיסים, אני מסכים, התכוונתי לכל השאר.
תקווה 381246
ראובן • בתשובה לסמיילי יום ה', 27/4/2006, 14:15
אתה דוחף לכיוון של דיוני תש''ח מול מדינה, ואני מעדיף לא להגרר. הנקודה היא שיש הבדל בין ה''תפקיד של הצבא'' כפי שהוא מתבטא במדינה אידאלית שם בתי הספר הם המשווה הגדול, לבין המדינה הארצית הזאת , בה בית ספר בשדרות אינו שווה ערך לבית ספר בראשון לציון.
תקווה 381248
סמיילי • בתשובה לראובן יום ה', 27/4/2006, 14:19
לא ממש תש''ח מול מדינה, יותר מדינה מסודרת מול בלאגן.

המזל של מפלגת העבודה היא שהם לא קיבלו רק את משרד הביטחון, אלא גם את משרד החינוך, ועכשיו יש להם הזדמנות לתקן את העוולות שנגרמו על ידי שני שרים גרועים אפילו בקנה המידה הנמוך אליו התרגלנו. חבל שבמקום שכל אחד מהם יתרכז בבעיות במשרדו, ינסה כל אחד מהם לפתור את הבעיות של חברו.
תקווה 381478
העלמה עפרונית • בתשובה לראובן יום ו', 28/4/2006, 18:46
לגבי הזזת הבסיסים, התכנון‏1 הוא להעביר את צריפין ושאר בסיסי ההדרכה לנגב.
וסתם הערה, גיוס מאי כבר לא ממש קיים במתכונתו ההיא.

‏1"תכנון" כי מרוב שכן-או-לא-התחילו-הפסיקו-בודקים-שוב אני לא יודעת מה הסטטוס הנוכחי של עיר הבה"דים.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות