בתשובה לדובי קננגיסר, 06/12/04 10:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ואם הוא אונן כמה ימים לאחר מראה קרסולה הזנותי של אישה בשינקין. ''כמה ימים'' זה לא ''מיידי'' ולא בעוד ''חמש שנים''. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכירה חברות שמתחרמנות מהמראה הזנותי של דוסים בקפטות ושטריימלים. מראות הזנונים האלה מרטיבות אותן עד אובדן העשתונות. כל פעם שהן יוצאות לקנות חלב בפינת שינקין ורואות את מראות הזנונית השחורים החלב נשכח והדם מציף את אבריהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הרעיון להפשיט אשה דוסית חמה מהררי שמלותיה הצנועות, יש כאלה שימצאו אותו די מחרמן. אולי זו אמירה בעד הצניעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברתי, כמובן, על הרעיון כפינטוז ולא כמעשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עדיין עצוב. טרם נתקלתי באדם שמראהו המחרמן של קרסול (או כתף, או בטן, או אפילו חזה) נשי רדף אותו מספר ימים ולא נתן לו מנוח על שהלה נאלץ לקרוס תחת הלחץ ולהשפריץ את זרעו על הקרקע (או הטישו הקרוב). אין לי אלא רחמים לאדם שתסריט כזה נראה לו סביר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, הרי גם אני לא מתכוון לתיאור כפי שהינך מתארו בקיצוניות אופיינית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |