בתשובה לאסתי, 10/07/03 17:16
ממתי אני אמורה לייצג 156744
ברקת • בתשובה לאסתי יום ה', 10/7/2003, 18:06
את התאחדות בעלי בתי הקולנוע? לידיעתך, אני יצאתי פעם באמצע "זיקוקי די-נור", ונכנסתי ל"עלובי החיים" ‏1.

למרות מה שנדמה לך, גם אני לא משתגעת על השיר הזה, אבל מסיבות שונות לגמרי. אני לא זיהיתי כאן תחכום צורני, למעשה מה שהפריע לי היה חוסר תחכום כזה. הנושא עצמו לא הפריע לי. אבל הלשון: יש כאן יותר מדי אמירות ישירות, כאילו בשפת דיבור - אבל ללא הקלילות שמאפיינת שפה כזו.

השיר הזה מזכיר לי מאוד את שיר מוקדם אחד של איתן גלאס ‏1, שעסק בביאליק. ליתר דיוק, במפגש של ילד עלוב מהפריפריה עם שירת ביאליק בבית הספר - הוא מתרשם מהמשורר הלאומי, מקנא בו, אוהב אותו, שונא אותו. השיר נגמר בשורה האלמותית "הכניסיני תחת כנפך. בן זונה". יופי של שימוש בשפת רחוב כדי לתאר חוויה של מי שעדיין אין לו המילים המתאימות להביע את עצמו, אבל מזהה מילים כאלה אצל משוררים גדולים ממנו. ביטוי רגשי פשוט וישר.

כאן, לצערי, זה לא עובד, ואני מנסה לברר למה. אולי מפני שהדוברת מנמיכה גם את עצמה וגם את ליאונרדו (התחרפן). היא לא באמת מרגישה כאן רגש חזק מספיק שיצדיק את השימוש בביטויים הבוטים הללו. כל מה שיש לה לומר על חקר האלכימיה של ליאונרדו זה "נאיבי". מילא אם היתה מזדהה איתו, כועסת עליו, שונאת אותו - אבל היא סתם מזלזלת בו. וזה לגיטימי, כמובן, אבל אדישות לא מחזיקה אמירה משמעותית שעליה נבנה שיר.

עוד לגבי הלשון - השילוב בין שפה גבוהה (טרוטת עיניים, שגיתי) לבין שפת רחוב (פקינג, מניירות, התחרפן) הוא טריק מוכר וידוע. אולי מוכר מדי. ובכל זאת, ייתכן שהיה אפשר לבנות שיר אחר סביב הדוברת עצמה, בלי להכניס את ליאונרדו לעסק. אז לפחות התיאורים הפלסטיים היו מקבלים יותר עוצמה רגשית.

ואגב, גם הסנפת דבק מגע היא סוג של אלכימיה. גם כתיבת שירה.

‏1 מה שפחות או יותר נושא סימבוליקה נאה למצבי בכלל. מזל שזה אוניברסלי.
‏2 שפרסם אז תחת השם "סימון נחמיאס", נדמה לי.
ווה 156832
XOR BX,S[Aviv]; 2B XOR ! 2B • בתשובה לברקת יום ו', 11/7/2003, 0:09
רק לי השיר הזה עושה אסוציציה לקרן מור (בגירסה הפרחית) שיושבת במושב האחורי של לימוזינה ומתפלספת עם בעלה (גאון לא פחות) על החיים?

אבל, כנראה שראיתי יותר מידי חמישיה הקמארית ולא פתחתי מספיק ספרי שירה בחיי.
ווה 156837
לוגיקון • בתשובה לXOR BX,S[Aviv]; 2B XOR ! 2B יום ו', 11/7/2003, 0:34
ואולי אלו פונקציות ה XOR שמופיעות מדי פעם בניק הפלואידי שלך.
חוצמזה, תוכנה היא שירה וכל תיעוד הוא פואמה.

מעבר לזה, אם כבר צריך להתייחס בדיון הזה ליצירה למעלה, אז הייתי כותב לגב' המלאכית, בתרגום חופשי משפת המקור:
אל תוותרי על העבודה האחרת שלך.
ווה 156861
עופר גורדין • בתשובה ללוגיקון יום ו', 11/7/2003, 2:04
נו, זה כבר ילד שנון...
ווה 156865
אביב י. • בתשובה ללוגיקון יום ו', 11/7/2003, 2:14
למען הסר ספק, לא ניסיתי לרמוז על איכות השיר (לחיוב או לשלילה), משום שאני לא מבין בזה שום כלום. זאת האסוציציה הפרטית שעלתה לי לראש מקריאת השיר ומסגנון השפה שלו שמשלבת פרחיות ואינטלקטואליזם (פסודו?) יחדיו (לדעתי בכוונה).
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות