|
||||
|
||||
ובכן, איני מבדיל בין המקרים - בשניהם מותר לחולה לבקש שיהרגו אותו. בשני המקרים על המדינה לסרב להורגו, אך המציאות מאפשרת לכל מאן דבעי להרגו (או לסייע לו להתאבד, ווטאבר), כי ככה זה. במדינה מתוקנת הוא יצטרך לעבוד קשה כדי שהלוקש מאחורי התאונה המבוימת לא יתגלה. |
|
||||
|
||||
עפ"י שיטתך הנובעת מהודעותיך הקודמות: למה מותר *לי* לכפות *עליך*, לדחוף צינור ארוך ומבורזל לתוך הושת שלך, על מנת שתחיה עד גיל 612, אבל אסור לי להשתיל לך (בכפיה) לב מלאכותי (משוכלל במיוחד) שיאריך את חייך עד גיל 612? |
|
||||
|
||||
אם אבירי לא בהכרה, וצינור ארוך בושט זה מה שיציל את חייו, אזי מותר ל*רופא* (ולא לך אישית) להחדיר צינור לושטו. ואם הוא כן בהכרה, ומתנגד לטיפול צינורותראפי, הרי שעל-פי החוק הקיים זוהי זכותו המלאה. כשם שיש אנשים שאינם מוכנים לקבל טיפול כימותראפי ולכן מוצאים את מותם במהרה, כך גם טיפול בצינורות מבורזלים הוא בגדר רשות. |
|
||||
|
||||
האם החוק הקיים מתאים לאידאל שלך, כפי שמופיע כאן? תגובה 99590 אם לא, האם אתה מקבל בכל זאת את החוק הקיים? אם כן, האם תוכל להסביר כיצד? |
|
||||
|
||||
אלע''ד, אך נדמה לי שהחוק הקיים מתאים לאידאל שלי. |
|
||||
|
||||
ורק כדי שיהיה ברור, אתה מסכים ל"המתה פסיבית" - אי מתן טיפול בהתאם לבקשת החולה, אבל לא ל"המתה אקטיבית" - פעולה אקטיבית שגורמת באופן ישיר או עקיף למות החולה. (כן, אני מחכה לך בפינה עם המאמר של רייצ'לס על המתות חסד/רצח בידי רופאים, לא שרייצ'לס כזה מושלם, כי גם לו ענו, אבל זו התחלה) |
|
||||
|
||||
אויויבוי! התבלבלתי בקישור! זה היה הקישור הנכון! תגובה 99990 עדיין תקף? |
|
||||
|
||||
לא רוצה את אריה מקלס אני מקבל כרע הכרחי המתה פסיבית, פשוט מפני שלא יעלה על הדעת לחייב פציינטים לעבור כל מיני טיפולים מסמרי שיער שידחו את קצם בעוד שנה שנתיים, אם הטיפול עוד לא התחיל ואם התנגדותם נחרצת. הייתי ממליץ להם על קוקטייל של טיפול + שיכוך כאבים, פשוט כדי לא להמליץ להם על האלטרנטיבה (דהיינו, מוות מהיר). אבל, לא הייתי נותן לאף אחד רשות חוקית לשים קץ לחייו, בין אם הוא בריא ובין אם לאו, בין אם ההרשאה נוגעת להווה המיידי ובין עם לעתיד המתמשך. |
|
||||
|
||||
"ואם הוא כן בהכרה, ומתנגד לטיפול צינורותראפי, הרי שעל-פי החוק הקיים זוהי זכותו המלאה" ואם הוא בהכרה מלאה והוא מסרב לקבל טיפול חודרני או מכני *אחר*? ואם הוא חוזר להכרה ומגלה שהוא קיבל טיפול כזה, בניגוד לרצונו? האם הוא חיב לחיות עם התוצאות משום שהחליטו בשבילו, בזמן שהיה חסר הכרה? |
|
||||
|
||||
לא קראתי את החוק, אך מרוח הדיון עד כה אני מניח שתשובתו תהיה: א. במקרים מסוימים רשאי רופא לאשפז חולה בכפייה. אם החולה בריא בנפשו ומסוגל לשכנע שופט שהוא מעדיף למות בשלווה בביתו תוך שנה מאשר למות ביסורים בבי"ח תוך שנה וחצי, אזי יניחו לו למות בביתו. ב. אם הטיפול כבר התחיל וברגע של חולשה קורא החולה 'אאאאאאאאאאאאאאאאאייייייייייייהההההההההההה ככככוווווווווווווווססססססססססאאאאאאאאאאאוווווווומממממווווו תוווווווווצצצצצצצצצייייייייאאאוווווו אותיייייי מפפפהההההההההההה!!!!!!!!1111' אזי אין חובה משפטית להוציא אותו מחדר הטיפולים, וניתן אף לרסנו ולסממו לצורך השלמת הטיפול. דומני שבשני המקרים דעתי כדעת החוק, אבל דעתי הפכפכה וקשה לי לדגום אותה בודאות במרווחי זמן קצרים מדי. |
|
||||
|
||||
בסוף הדיון, עושה דווקא רושם שאתה מסכים עם כל מי שהתוכחת איתו ואפילו עם הפסיקה מלמעלה (שלא דנה בחולה שבסך הכל אמר ''אייייייייייייהההה כוססססססאומו כואבבבבבב לי, תירו לי בראששששש וניגמורררר עם זזזזזהההההה''). |
|
||||
|
||||
הכיצד? לפי פרשנותי לחוק, אסור לאדם לבקש היתר חוקי למות בעיתוי הנוח לו, בין אם הוא בריא ובין אם לאו. אני מבין מהפסיקה שזה בדיוק ההיתר שניתן לאותו אדם. מה פספסתי? |
|
||||
|
||||
אני משתדל לא לאמר את דעתי לגבי מושג "ההתאבדות המסויעת", למרות שיש לי דעה בנושא. אני נמנע מכך בכוונה משום שאין קשר בין נושא זה (שהוא גם חשוב, טעון ומענין) לבין הפסיקה של בית המשפט הכתובה למעלה. מהפסיקה למעלה לא נובע שזכותו של אדם לקבל היתר חוקי למות בעיתוי שנוח לו. בפסיקה למעלה נקבע שזכותו של אדם לסרב לטיפול רפואי מסוים (שלדעתו גורם לו רק סבל ואין בו שום תוחלת) כאשר הוא איננו מעונין לקבלו. עם קיומה של זכותו של אדם לסרב לטיפול רפואי (גם כאשר סירוב כזה משמעותו מוות) אתה הסכמת בעצמך כאן:"כשם שיש אנשים שאינם מוכנים לקבל טיפול כימותראפי ולכן מוצאים את מותם במהרה, כך גם טיפול בצינורות מבורזלים הוא בגדר רשות". עצם עובדת הסכמתו/אי הסכמתו של החולה להתחיל טיפול, לא מורידה אותו מדרגת אדם לדרגת פאצינט וזכויותיו כאדם לא צריכות להפגע בשל כך אפילו במילימטר (להיפך, הגנה על זכויות צריכה להיות דקדקנית יותר, דווקא במקרים שבהם לאדם קשה יותר להגן על זכויותיו הבסיסיות). למשל: הזכות לסרב לטיפול כימוטרפי, לא נעלמת פתאום, אם המטופל הסכים להתחיל בטיפול שכזה. הרופאים יכולים להציק, לנדנד, להטריד, ליעץ, לרקוע ברגלים, לצעוק עליו שהוא אידיוט, לנסות להשפיע באמצעות משפחה וכושר שכנוע, אבל אם דעתו של המטופל איתנה (ושפויה) זכותו לדרוש את הפסקת הטיפול ברגע שהוא מחליט על כך. החוק ובית המשפט יגנו שניהם על זכותו של אותו פלוני לסרב (גם לאחר שהוא הסכים להתחלת הטיפול). המציאות היא אפורה ויש מקרים אשר יתנדנדו על הגבול שבין זכותו של החולה לבין בקשותיו הלא לגיטימיות של החולה ("תכניסו לי פטיש בראש, אני סובל" - זה לא לגיטימי למשל). בשביל זה יש בתי משפט שדנים ברצינות בסוגיה ואף אחד לא דן מישהו למוות בשל קפריזה זו או אחרת (שלו או של אחרים). אם מישהו היה מבקש: "אני סובל, תזריקו לי מורפין עד שאני אתפגר." אז היה *איזשהו* (אבל לא יותר מדי) הגיון בטיעונים אותם העלת בדיון זה. זה לא המקרה אשר נידון בפסיקה למעלה. הרפואה המודרנית עסוקה בהארכת חינו. לפעמים היא כה עסוקה בעיסוק חשוב זה שהיא שוכחת נושאים חשובים לא פחות כמו: חירותנו, זכויותנו, איכות חינו וכבודנו. השאלה שהבאתי קודם (הארכת חיים עד גיל 612) נובעת בדיוק מהסוגיה שהאנושות מתחילה להתמודד איתה עכשיו ושנצטרך להתמודד איתה בעתיד ביתר שאת. זה שניתן להאריך חיים באמצעים טכנולוגיים, לא אומר שצריך לכפות על אנשים להיות מכונות קיברנטיות חיות, בניגוד לרצונם. על התאבדות מסויעת, בפעם אחרת. זה לא הנושא. |
|
||||
|
||||
שוין, אם אתה מצליח לגזור את הכרעת השופט מתוך זכותו של אדם לסרב לעבור טיפול רפואי ואפילו יהיה חיוני, אזי מקובלת עלי פסיקתך. בכלופן, ב'רואים עולם' הביאו כתבה על מרכזים להתאבדות מסויעת בשוויץ. בפרט סיקרו את התאבדותה המסויעת של אשה בת 49 מגרמניה שלקתה בסרטן ריאות חשוך-מרפא והחליטה להקדים מותה למכונת ההנשמה. היא נשמעה עצובה ובודדה כשהסבירה באנגלית צחה כיצד סגרה את כל חשבונותיה כבר לפני חודש, אין לה משפחה מאחוריה והיא שלמה עם החלטתה למות עתה. בארץ (אני מקווה) היו מקיפים אותה בחום וחיבה במקום לוודא שוב ושוב שרצונה החופשי הוא למות בזה היום. שם בציריך תומכת בה מתנדבת ברגעיה האחרונים, יושבת לצד מיטתה כדי לנחמה ולקבוע את רגע מותה. הרי יכלו לקנות לה כלב, לתת לה לעזור לילדים, לשלוח אותה למסע מסביב לעולם, למכר אותה לGTA3, לקנות לה ערכת ביצים סיניות, להציף את גופה במורפיום, אפילו להניח לה לקפוץ ממטוס אל הג'ונגלים של דרום-אמריקה או מדגסקר, ושהיא תחליט לבד אם לפתוח את המצנח. במקום כל הדרכים המלבבות האלה להעביר את שנותיה האחרונות, מביאים אותה אל מותה הקר והסטרילי באיזו דירה שכורה בציריך. איזו צינה. בכתבה סופר כי לא רק חולים חשוכי-מרפא נעזרים בארגוני ההתאבדות המסויעת האלה, כי אם גם מוגבלים וחולי נפש. לא ירחק היום וכל מיני בעלי-מום וחריגים לא ימצאו סביבה תומכת כשיגדלו וירגישו רע עם עצמם, כי אם אפשרות מבטיחה וחיננית לשים לכל זה סוף. איפה ערך החיים? |
|
||||
|
||||
ערך החיים, כמו היופי, הוא בעיני המתבונן. למי שחייו איבדו כל ערך, אין ערך לחיים, ואין שום דבר טוב במיוחד בהארכת חייו של אדם שאיבד את הרצון לחיות. |
|
||||
|
||||
תודה לך דובי, כי אני ניסחתי ומחקתי תגובה שמונה את הקשיים שעומדים בפני מטופלת כימותרפיה שעליה "לעזור לילדים" - ומציגה את השאלה אם המדינה היא הגננת/מתנ"ס שלנו. וגם נזכרתי בעצה האיומה שאנשים נותנים לחבריהם הסובלים מבדידות וחרדה: "למה שלא תירשם לאיזה חוג?" |
|
||||
|
||||
באמת, לא גילית התעניינות בחוג ברידג' או משהו? |
|
||||
|
||||
אה, זה? זה היה בשביל חברה שלי ששואלת. |
|
||||
|
||||
כמובן, אבל ברידג' משחקים בזוגות. |
|
||||
|
||||
אני יכול לתת לך רשימה מאוד מדכאת של עצות שאנשים נוטים לתת לאנשים בודדים ומדוכאים. אפילו ניסיתי חלק מהן. לא עבד. |
|
||||
|
||||
"תירשם לחוג, יש מתנ"ס לידך" היא רק דוגמה אחת ביער. יש עוד המון (אבל תוסיף משלך): "שמעתי על אחד שזרק הכל, התפטר מהעבודה ונסע לחו"ל. אולי תנסה את זה" "אולי תצטרף לטיול הרומנטי שלנו ותישן בצימר ליד? זה יעודד אותך" "אולי אתה לא אוכל מספיק פחמימות?" |
|
||||
|
||||
אה, וכמובן - ''אולי תיקח דף נייר ותכתוב עליו כל מה שמפריע לך, זה כמו יומן''. |
|
||||
|
||||
לא לא לא, הכי מוצלח זה דברים כמו "לך לסרט קולנוע לבד". עצות של אנשים בלי בעיות חברתיות לאנשים ביישנים - "למה שלא תתחיל עם בחורות?" וואלה, יופי. איך לא חשבתי על זה בעצמי. תודה, באמת. המפף. לא משנה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לך למכון כושר הכנס לפורומים שונים באינטרנט, והגב בהם לך לריקודי עם (רצוי באוניברסיטה/טכניון) מה דעתך על ברידג'? למה שלא תסע להודו/דרום אמריקה? הרשם לחוג משוטטים החלף מקום עבודה אולי תבוא ביום ששי לארוחת ערב? (נהיה אני ואשתי, ועוד מישהי שאתה לא מכיר) אולי תעשה יוגה? בוא לעשות אצלנו שבת (השידוך בקורס למתקדמים) תגיד, אתה, איך קוראים לזה, נו, עליז? למה שלא תיקח את עצמך בידים? (מה, אתה עושה את זה כל ערב?) |
|
||||
|
||||
לגבי ''תבוא ביום שישי לארוחת ערב'' - לפחות בגרסא שלך יש איזה משהו קונסטרוקטיבי. הרבה יותר מדכא זה הזוגות המאושרים שרוצים להוציא אותי מהבית, אז אני צריך להגרר אחריהם, לצפות בהם מתגפפים בכל מקום שאליו נלך, ולתהות אם זה נחשב נסיבות מקילות לרצח כפול. |
|
||||
|
||||
הם לא דואגים לך לפרטנרית וגם לא מזמינים אותך להצטרף? אכן נסיבות מקלות. (למרות שאם תבצע רק חצי רצח כפול, אולי גם תצא עם שלל). |
|
||||
|
||||
אגב, הפעם האחרונה (והראשונה) שבה אני מצאתי את עצמי בשלישיה מעין זו היתה כשחברה שלי העבירה בעלות עלי לחברה שלה (משהו כמו נסיעת מבחן). |
|
||||
|
||||
אני צריך בעיות כמו שלך. |
|
||||
|
||||
הו, אתה *ממש* לא צריך שתי בנות שבדקו אותך ומעבירות הלאה :-) |
|
||||
|
||||
אני חושב שזה דווקא ישפר את מצבי. נו סאץ' ת'ינג אז בד פאבליסיטי. |
|
||||
|
||||
כל עוד הן יאייתו את השם שלך נכון, מה? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
גם פה זה פונקציה פואטית? (ואני עדיין מעדיף את "קננגראס") |
|
||||
|
||||
בדקת את הזרבובית של הקומקום? |
|
||||
|
||||
הוא יתפשר אפילו על השם הפרטי בלבד. |
|
||||
|
||||
אנשים, במקום לשבת כאן באפס מעשה ולקונן על מר גורלכם, למה שלא תעשו משהו מועיל לשנות אותו? הנה, ההוא, זה, נו, איך קוראים לו, זה שהיה חבר של ההיא מהטלביזיה, לא, לא ההיא שהוא רצח אותה, אחת אחרת, טוב, נו, לא משנה, אחרי שהיא עזבה אותו הוא היה מהזה עצוב גם כן ישב בבית עם פרצוף של מלפפון חמוץ, והיום הוא מהזה מאושר, מצא מישהי עם אבא מליונר ויש להם שלושה ילדים. בסך הכל מה שאתם משדרים לעולם זה מה שאתם מקבלים ממנו בחזרה, מי רוצה בכלל להתקשר עם מישהו שנראה כאילו הוא יצא ממכונת כביסה אחרי הסחיטה? אז קדימה, לחייך יפה, לחשוב מחשבות חיוביות, זה מ-אד חשוב, לשים קצת איפור (לא להגזים בזה, דובי), ולעשות ספורט. (הזכרים בחבורה ייטיבו לעשות אם יעשו קצת ג'וגינג לאורך הירקון הרמתגני, וישימו לב לבחורות שדומות למרילין מונרו שרצות שם. משפט פתיחה בנוסח "היי, את מוכרת לי מה"אייל" " יכול להיות השורה הראשונה בפרק הנפלא ביותר בחייכם). |
|
||||
|
||||
הירקון הרמתגני אינו מזיק במעט לבריאות כמו שלמדו סשה אלתרמן וחבריה? |
|
||||
|
||||
כשאתם פוגשים את אותה אחת שדומה למרלין, שימו לב שהיא לא, במקרה, דומה גם לדניאל קלטי (תגובה 84342). |
|
||||
|
||||
זהירות היא דבר חשוב אך חוששני שמעט הגזמת. בשלושת השבועות האחרונים הייתי בהאג, חזרתי ומצאתי את התגובה הזאת. נכון,השתמשתי פעם אחת ב"?!?" , אז זהו ? לחרוץ את גורלי ? לעשות ממני איזו דורית לוין נוספת ? העוזר האיטי של הארכיבאי היקר , אנא הבט על תגובות אחרות שלי וראה אם ישנה התאמה כלשהיא. אם תגיע לירקון (יותר באזור רמתגן,ביום פחות גשום) תוכל לראות אותי שם,כמו כן אם יתקיים מפגש פורום נוסף. |
|
||||
|
||||
לא עשיתי ממך דורית לוין בגלל הצירוף "?!?", אלא בגלל התוכן שקדם ל"?!?". פשוט, קשה לי לחשוב על אדם שישאל את דניאל קלטי שאלות כאלה (אפילו אני, בתוקף תפקידי כעוזרו האיטי של הארכיבאי, לא שאלתי שאלות כאלה, לא את מר קלטי, כל הכתיבה שלו היא תחינה לשאלות כאלה). מה גם שקשה לי להאמין שאת באמת דומה למרילין מונרו, זה נשמע כמו עוד פנטזיה ילדותית של מר קלטי. אם נצרף את כל העובדות, נקבל, מרילין = דניאל קלטי (דעה זו תופרך אם וכאשר תפרסמי את תמונתך, ואז נוכל להשוות אותך למרילין) |
|
||||
|
||||
לא ולא, הסגנון הטקסטואלי רחוק מלהיות דומה לסגנון של קלטי. ישנו פה אחד חדש, יוני קורן, שכותב כמו קלטי. אמנם הוא רמז לאהבת שווארמה בעוד שקלטי צמחוני ידוע, אבל זה נראה כתרגיל הסחה. |
|
||||
|
||||
לומר את האמת - נעלבתי. האם קראת דברים אחרים שכתבתי ? עדיין נראה לך מתאים ? אם כך , אז אין לי מה לומר בתגובה. האמת,שבאותו הזמן ששאלתי את דני קלטי את מה ששאלתי , לא ידעתי כ"כ במי ובמה מדובר. בקשר למראה,תאמין או לא תאמין זו בחירה שלך , ציינתי כבר בעבר , שבמידה ויהיה מפגש פורום נוסף אני אגיע , כך שתוכל להתרשם או לשמוע רשמים. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאפשר להפוך את הדברים: במידה ואת תגיעי יהיה מפגש פורום נוסף. |
|
||||
|
||||
אם תקראי את ההודעות הקודמות שלי (http://www.haayal.co.il/search.php3 תחפשי את ההודעות שנכתבו בשם "האיטי"), תמצאי שאין לך מה להעלב, אני *תמיד* טועה בניתוח, לא סתם קוראים לי האיטי. בקשר למראה, למה שלא תפרסמי תמונה באתר הבית שלך, אם יש כזה? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תגובה 104733 |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
בתכנון יש מפגש פורום נוסף. - תגובה 113977 |
|
||||
|
||||
(ולכן לא מגיב תחת תגובה 113977) אבל אני סקפטי לגבי התכנונים הלא מתוכננים האלה. מי מארגן מה למתי? (רמז: לא אני) |
|
||||
|
||||
אני לוקח על עצמי את הסינג'ורים. נגה - תודיעי מתי ואיפה נוח לך. ברקת - לאור התלהבותך בעבר (תגובה 97335) אני מטיל עלייך את האחריות לענין האוכל. את מוזמנת להאציל סמכויות על אחרים לעזרתך. ליאור - אתה תאסוף את כל מי שאתה יכול. וכל מי שמעונין להגיע שיפנה אליי כאן או בדוא"ל. |
|
||||
|
||||
תשכחו מקיש, תשכחו ממפגש. אני עסוקה בטירוף. ומילא אם זה היה בדייטים. |
|
||||
|
||||
מהורים לרווקים צעירים, שלא הביאו אף פעם בחורה הביתה (לא בהכרח מהורים לילדיהם שלהם, חצופים שכמותם): נו, מתי תביא לנו חברה הביתה? נו, מה, תחייה כל החיים לבד? מי יטפל בך כשתהיה זקן? איך אתה לא יכול לאהוב את הילד החמוד הזה? כשתגדל תבין. כשתגדל תבין. (הם מאד אוהבים את זה.) בסוף מגלים שהכי חשוב זה משפחה. הכרתי בחורה מה זה מקסימה, אולי תרצה לפגוש אותה? גם אני בגילך לא חשבתי על משפחה. (רשימה זו נכתבה עבור זכר הטרוסקסואל, אך מכוונת לכל סוג של ערבוב נקבה, זכר, הטרו, הומו, דו, תלת, וכדומה.) |
|
||||
|
||||
חכה עוד 10 שנים והיא תסתפק ב"יש חדש?" |
|
||||
|
||||
לא, אבל מצאתי משהו משומש. |
|
||||
|
||||
מוכר? |
|
||||
|
||||
איך אני יכול למכור? אני הסחורה (הפגומה). |
|
||||
|
||||
אה. אוף. אגב, איה פופק? נם על משמרתו? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
חשוד מאד - ומה יאמרו הסטודנטים שלו? |
|
||||
|
||||
מה פתאום! הנה תגובה של פופק מלפני קצת יותר משעתיים: תגובה 100287 |
|
||||
|
||||
אמא _שלי_? אני דיברתי על אבא שלי. אמא שלי היא ממש לא יידישע מאמא, מן הבחינה הזו. |
|
||||
|
||||
כשיהיה, כבר תדעו. |
|
||||
|
||||
האם אנו עדים לגלוי עריות? |
|
||||
|
||||
ללכת לסרט קולנוע לבד זה בטח הדבר הכי מדכא בעולם. אבל הכי. בלי קשר, למה כל הדברים המעניינים קורים כאן בבוקר? זה מה זה לא פייר בשביל אנשי הלילה. אני מרגישה מה זה בודדה עכשיו, יותר גרוע מללכת לסרט לבד. |
|
||||
|
||||
דברי עם דובי, אולי תוכלו לעזור אחד לשני... |
|
||||
|
||||
זה יכול להיות אפילו נחמד. |
|
||||
|
||||
אחת מהחברות שלי יוצאת מדי פעם לסרטים לבד (פשוט מפני שהיא אוהבת סרטי מד"ב והשאר לא משוגעות על זה), והיא דווקא אוהבת את זה, אבל אתה חייב להודות שזה נורא לפגוש חבורת בנות (עם או בלי החברים שלהן) ואחרי כל השלום-מה-נשמע-מה-קורה להגיד שאתה כאן לבד, ולקבל:"לבד? למה?!". |
|
||||
|
||||
רמת הנוראות של ללכת לבד לסרט היא ביחס ישר לרמת הבודדות שלך. כלומר, לדעת שאת הולכת לסרט לבד כי בא לך, זה שונה לגמרי מאשר ללכת לסרט לבד בגלל שאין לך חברים. יותר חשוב - ללכת לסרט כאשר אין לך שום בעיה של בטחון עצמי ולא אכפת לך מה חושבים עליך, שונה לגמרי מאשר אנשים ביישנים, עם בעיה של בטחון עצמי, שהולכים לסרט לבד ובטוחים כל הזמן שכל האנשים סביבם חושבים ''יו, איזה בן-אדם פאתטי''. לכן, עבור רוב האנשים ה''ללכת לסרט לבד'' הוא בכלל לא בעיה. זה מה שמעצבן בעצות הללו. |
|
||||
|
||||
כמה זה נורא ללכת לסרט לבד תלוי גם בקולנוע. בזמנו, הייתה תקופה ארוכה שהייתי בודדה למדי, אבל נהגתי ללכת בקביעות לסרטים לבד- בסינמטק ירושלים (היה לי שם מנוי). שם חלק ניכר מהקהל היה בא בגפו. באותה תקופה, זה היה די סיוט ללכת לבד לסרט באחד הקולנועים הרגילים- כי שם באמת בלטתי בהיותי יוצאת דופן בהליכה לבד. (ואם מישהו תהה- לא, לא מצאתי חברים בללכת לקולנוע לבד) |
|
||||
|
||||
לא ציינתי שגם אני נהגתי ללכת לסינימטק חיפה בגפי - וזה אכן נחמד. הפעם היחידה שהלכתי לסרט שלא-בסינימטק בגפי הייתה לראות את ''ביג לובובסקי'', וגם זה בגלל שכולם הלכו לראות את זה בלעדי. |
|
||||
|
||||
יש דברים הרבה יותר מדכאים מאשר ללכת לסרט לבד. נגיד, לקום בבוקר, לגלות שסוף סוף יורד גשם, ולהזכר שאתה לא יכול להשאר בתוך הפוך שלך אלא צריך ללכת לבית ספר. או נגיד, להיות תקוע שלושה חודשים בבית בלי חברים. או נגיד, שהחבר הכי טוב שלך מת. את רואה? יש דברים יותר מדכאים מללכת לסרט לבד. ואיזה דברים מעניינים קורים בבוקר?! מצידי אפשר לבטל את הבוקר לחלוטין, ויפה שעה אחת קודם. הכל קורה בלילה. וגם אם לא, דברים שקורים בלילה הם הרבה יותר משמעותיים מאשר אם הם היו קורים ביום. זה ידוע.1 1ידוע לי. _____ העלמה עפרונית, לא מבינה מתי האייל הפך להיות תרפיה קבוצתית גדולה ומביכה. |
|
||||
|
||||
הכי גרוע זה ללכת לסרט לבד ביום ההולדת. |
|
||||
|
||||
אגב ימי הולדת ודכאון, לאחרונה חגגתי את יום הולדתי ה 24. מספר קשה. בדיוק שלוש שנים אחרי השחרור, שאתה מבין שלא עשית בהן שום דבר מתוך כל הדברים שהבטחת לעצמך שתעשה איך שתצא מהחרא הזה במשך השלוש שנים שקדמו להן. ואיזה בת קול מעצבנת מתעקשת לטעון שזה רמז לבאות ושאתה בעצם... לא משנה. אז פיתחתי תיאוריה קטנה בקשר לאיך לעבור את היום הנוראי הזה בלי לשקוע בדיכאון קשה שימשך חודשים. יישמתי אותה, ואני יכול לדווח על הצלחה מסחררת ! פשוט להיט ! ומה השיטה ? אלכוהול. *הרבה* אלכוהול1. להוציא תקרית קטנה, של חבר טוב שטוען שפלירטטתי עם החברה שלו (שזה דיי זניח...) אני יכול להעיד שהיום הזה שהיה אמור להיות אחד הנוראים בחיי, ירשם בספר דברי הימים של אמיר כיום מוצלח ודיי מאושר, שזה הישג לא קטן. מומלץ בחום. 1צריך לדעת איזה ואיך2. 2הכותב מתנער מכל אחריות על כל נזק פיסי, נפשי, כלכלי או חברתי שעלול להגרם כתוצאה משימוש בעצה שהוצגה לעיל. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
<צחוק מטורף> אמיר... "ישן" עכשיו ! <\צחוק מטורף> |
|
||||
|
||||
אכן שיטה מוצלחת ואני משתמש בה לא רק בימי הולדת אלא גם בכל פעם שאני נידחה ע"י מישהי, מקבל מכתב דחיה מנומס ממקום עבודה שאליו שלחתי את קורות החיים המפוברקים שלי, נתקף בכאב שיניים, לא יכול להרשות לעצמי ללכת לזונה או סתם מרגיש רע. למרבה הצער האירוע המדובר היה בגיל 16 ואז עדיין היה אסור לי על פי חוק לשתות אלכוהול. ואני, אני אזרח שומר חוק אני. |
|
||||
|
||||
כן... שמירת חוק ידועה כגורם מאוד נפוץ לדכאון... |
|
||||
|
||||
בקשר ל- 1 : לאיזה התכוונת? --- Xslf, מנסה לפתוח פתיל אלכוהול באתר חנונים, ותוהה האם היא היחידה כאן ששותה. |
|
||||
|
||||
נתחיל בכך שאני לא אוהב משקאות אלכוהוליים. הטעם שלהם זוועה. השתכרתי פעמיים על ידי שתיה מתוך רצון להשתכר, ולא נהניתי במיוחד. אלכוהול עושה אותי אפילו יותר פרנואיד ודכאוני מבדרך כלל. בקיצור, אין לי שימוש לאלכוהול, מצידי שיפסיקו לשתות אותו ויתחילו לתדלק מכוניות איתו. |
|
||||
|
||||
ככה אתה מבעס אותי? :-) -- Xslf, שאלכוהול טעים לה, ובדרך כלל היא לא ממש משתכרת אלא רק נהיית light headed. |
|
||||
|
||||
למה? את רוצה שאבעס אותך בדרך אחרת? (תיכף ערן יבוא ויבקש להעביר את הדיון לדואל.) |
|
||||
|
||||
אם אתה סולד מבירות, קוניאק, קוקטיילים ושאר ירקות, אולי תעדיף משהו מתוק להחריד (אם כי נחמד לפעמים). bacardi Breezers נסה ואולי תהנה (אך צפה לשיניים שנצבעות בצבעים מענינים). לי זה מורח חיוכים מטופשים על הפרצוף, שקשה מאוד להוריד. |
|
||||
|
||||
אני לא אוהב את הטעם של אלכוהול. יותר חשוב מזה, אני לא נהנה מההשפעות של אלכוהול. איך כל זה ישתנה אם אשתה את האלכוהול במיסוך מתוק? |
|
||||
|
||||
ההשפעה תלויה במצב רוח והמצב רוח תלוי גם בטעם של הדבר אותו אתה שותה. ב-ALCOPOPS למינהם לא מרגישים כמעט את טעם האלכוהול. לא אמרתי שמשהו ישתנה, רק המלצתי טעימה משום שאני מכיר רבים שסולדים מאלכוהול, באופן כללי, שבכל זאת אהבו את הטעם של הבריזר. לנסות לא יהרוג אותך. אבל ברור שאתה לא חייב. תמיד אפשר להרביץ איזה ארל-גריי איכותי, מים מינרלים או פחית קולה ולהגיד "נה!" לכל המיסיונרים המציקים שדוחפים לך בירות :-) |
|
||||
|
||||
בריזר?! חיוכים מטופשים? בבריזר יש פחות אלכוהול מבקבוק בירה... זה כמו להגיד שאקסטרא מוד עושה לך חיוכים מטופשים... בריזר זה מה שאני שותה כשלא בא לי לשתות... |
|
||||
|
||||
חיוכים מטופשים - יש לי גם בלי אלכוהול. קצת אלכוהול פשוט מקבע אותם על הפרצוף שלי. עוד קצת אלכוהול הופך אותי להיפר-אקטיבי קשקשני שמדבר ומשתולל יותר מדי (אני די שתקן בד"כ). יותר מדי אלכוהול כבר גורם לאיזה INTEGER בגוף שלי להתאפס והופך אותי לדכאון מהלך. אלכוהול זה דבר מוזר שמשפיע על אנשים שונים בצורות שונות. אכן כאשר רוצים *באמת* לשתות, שותים דברים אחרים מבריזר. הצעתי אותו למישהו שלא אוהב "באמת" לשתות. |
|
||||
|
||||
נסה אלכוהול אירי: בירה גינס ובירות אייל (אני אהבתי במיוחד את caffary), אייריש קופי(או ויסקי לבד), אייריש קרים, יין פורט חם וסיידר. בקיצור, האלכוהול המשובח ביותר. |
|
||||
|
||||
אפרופו אלכוהול אירי, יש דרך להשיג סיידר Bulmers בארץ הקודש? ואם אפשר, בבקבוק של פיינט? |
|
||||
|
||||
ואפרופו אלכוהול אירי, יש פאבים אירים בארץ הקודש? |
|
||||
|
||||
תגובה 78042 דיון 75 |
|
||||
|
||||
יש אחד בתל אביב, בפינת הירקון ומנדלי אאל"ט, אבל לא זוכרת את שמו כרגע :-( בכל אופן מוכרים שם קילקני, בירה אירית, וגם הפיש-אנד-צ'יפס לא רע בכלל. ואף אחד לא אמר ביילי'ס? אלכוהול מצוין לנחיתות רכות. |
|
||||
|
||||
ומה זה אייריש קרים? תגובה 101090 |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אולי נפתח עסק ליבוא מוצרי מזון שלא נמצאים בארץ? יכול להביא הרבה כסף. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |