 |
כלומר, מטרות מסויימות מאוד (כמו הכנעת מדינות הציר) מקדשות את האמצעים (כמו הרצח המסיבי ביותר של אזרחים בהיסטוריה (ולאחר מכן להודיע ברדיו שהירושימה ונגסקי הם בסיסי צבא...)).
לא ניתן לפסול גישה זו מבחינה "לוגית-מתמטית". אולם מה שכן *מחוייב המציאות* מגישה זו הוא הצורך הבלתי נמנע לבחון כל מקרה של פגיעה מכוונת באזרחים לגופו ולהחליט האם המטרה "נעלה" מספיק בכדי לקדש את האמצעים.
אני בספק גדול מאוד אם ניתן לקבוע קריטריונים לבחינה מהסוג הזה. וזאת משני טעמים:
1. לרוב לא ניתן בכלל להגדיר חד משמעית את המטרה (למשל, מה מטרתו של הטרור הפלסטיני? שחרור? הפרדה? השתלבות? חיסול ישראל? דמוקרטיה? דיקטטורה?)
2. גם אם נניח שהצלחנו להגדיר את המטרה, כיצד נגדיר קריטריונים על מנת לקבוע האם המטרה מקדשת את האמצעים? פלסטיני ממוצע יטען שהכיבוש מצדיק טרור, וישראלי יטען שלא. מדובר בקביעות ערכיות/סובייקטיביות לחלוטין.
אני מזמין אותך להציע קריטריונים לבחינה מהסוג הנ"ל.
אגב, החוק הבינלאומי (שחלקו הרלבנטי אומץ על ידי ישראל) שולל פגיעה מכוונת באזרחים ברמה העקרונית, כך שאין כל רלבנטיות לשאלת המטרות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש