|
||||
|
||||
במלכים ב' כ"ג, כ"ב נאמר:"כי לא נעשה כפסח הזה מימי השופטים", ומסיקים מזה כי מימי השופטים לא נעשה חג הפסח. לסיועם מצטטים את הרד"ק (כ"ב, ח') שאומר שתורה נשתכחה מישראל בגלל המלכות בת חמישים וחמש השנים של מנשה. הרד"ק לא מתייחס שם כלל לחג הפסח אלא מסביר כיצד אבד ספר התורה שמצא חלקיהו. הם לא מספרים שהוא כתב שהיו הרבה ספרי תורה בימי חזקיהו, סבו הגדול של יאשיהו, שהיה מאוד ירא שמים, ולא מספרים שהוא מזכיר שמנשה עשה תשובה - עובדות המראות שפרק הזמן בו הושכחה התורה לא היה גדול. והעיקר: בפירושו של הרד"ק על הפסוק הנידון "על כי לא נעשה כפסח הזה וכו"' אינם מסתכלים כלל. ולמה - משום שהרד"ק מפרש "כי לא נעשה כפסח הזה - שהיו כל ישראל בלב אחד לעבוד ה', וגם פסח שעשה חזקיהו (סבו הגדול של יאשיהו. על הפסח מסופר בדבה"י ב' ל', י"א) רבים מישראל לא היו שם". אם הם מצטטים את דברי הרד"ק כמסייע להם, מדוע לא עושים זאת בפסוק הנידון ? והרי הפירוש שלהם נוגד קוטבית גם את האמור בדברי הימים וגם את הרד"ק. האם הם רוצים לשתף את הרד"ק בזה ? ענו לי ישירות - האם זו דעת אמת או דעת סילוף ? האם אני מסלף עובדות בילוגיות ? האם במלחמה נגד הדתיים מותר הכול ? הרמב"ן מזכיר כדוגמא לתקופה שבה רוב ישראל שכחו את התורה את תקופת עזרא. הוא לא מזכיר כלל את חג הסוכות. על כל פנים, הפירוש של הפסוק "כי לא עשו מימי יהושע בן נון בני ישראל כן עד היום" הוא כמו הפירוש על עשיית חג הפסח בימי יאשיהו וכמו שמפרש הכוזרי שלא קרה עוד שכל עם ישראל יקיימו את חג הסוכות בהתלהבות כה גדולה אלא מעטים בלבד. בלשון ימינו:הדתיים. מדוע זה כה ברור ? חג הסוכות או האסיף הוזכר בחמישה פרקים שונים בתורה. אם עזרא או נחמיה היו חפצים לסלף את התורה או להכניס בה חג חדש, היו בוודאי מסתפקים בנוסח מסולף אחד, ולא מסכנים את עצמם בהכנסת שש נוסחאות מפוברקות. על רובן הגדול של ההלכות קיימות במשנה מחלוקות, ובימי בית שני היו הכותים והצדוקים שנתנו פירוש אחר לתורה ולנחמיה היו אויבים אישיים רבים. בכל זאת, אין לנו שום ידע על כך שמישהו האשים אותם בהוספת נוסחאות מסולפות לתורה שש פעמים על חג שלא היה קיים. דווקא החוקרים מדגישים מאוד עד כמה התייחס העם בחרדת קודש למסורות שלו. ככה הם מסבירים את אילוצם של חכמים להכניס את קהלת ושיר השירים, אף שלדעת החוקרים רוח ספרים אלו זרה ליהדות, ופתאום לא אכפת לעם שמסלפים את התורה בשש מקומות ? נוסף לכך, לפי התורה, הקריבו בחג הסוכות קורבנות רבים במקרש, והכהנים בימי עזרא היו בניהם ונכדיהם של כהנים שעבדו עוד במקדש. אי אפשר היה לרמות את כולם. מעניינת אותי במיוחד ההערה שלפיה התורה נכתבה בלשון אחרת מעברית, שכן אפילו בארמית - אדם ואדמה, חוה וחי אינם לשון נופל על לשון. אודה מאוד עבור המקור |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |