 |
אני לא מומחה באתיקת המקצוע המשפטי, אבל האם אין משקל מסוים לרצונו של הלקוח? הרי ליבוביץ' ג'וניור לא רימה את ברגותי בהבטיחו לו הקלה בגזר הדין אם רק ימשיך בקו המשפטי הזה. האם תמיד תמיד חובה על עורך הדין לשאוף למינימום עונש, ובאם הלקוח איננו מסכים עליו להתפטר? מה אם הלקוח פשוט מסרב להודות בפשע אשר לא ביצע ובכך מוותר על עסקת טיעון אשר תחסוך לו עשרים שנה? עורך הדין יודע שהסיכוי לזיכוי הוא אפס מאופס, הלקוח יודע זאת, ובכל זאת הוא לא מודה. האם במצב שכזה חובה על עורך הדין לקפל את הניירות ולחזור הביתה?
לעניינו הספציפי של ברגותי, לא נראה לי שטובתו של הלקוח מתלכדת עם הגעה לעסקת טיעון עם האויב הציוני. ברגותי איננו נלחם על חמש שנות מאסר פחות או יותר, אלא על הכל או כלום. על שלטון או כליה. (אני לא מבין אם גורמים בשלטון הישראלי מנסים לעזור לו או להפיל אותו, אבל זה כבר עניין אחר).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש