בתשובה לערן בילינסקי, 05/10/02 21:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תודה מצאתי רק שלהעתיק זו בעיה משום הכתב מועתק הפוך. אולם אני מביא את הלינק והיות ורשום שם לא מעט הרי שמדובר בחלק התחתון של הקונטרס. פיסקה אחת לפני אחרונה מתחילה ב " עכשיו נראה ונוכיח כי גם הנוסחים השוניםוהמשובשים הללולא עברו כלל מדור לדור..." |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני בדרך כלל משתדל שלא לעשות את זה, אבל הנה החלק המדובר: עכשיו נראה ונוכיח כי גם הנוסחים השונים והמשובשים הללו לא עברו כלל מדור לדור בכל הדורות. "ויאמר חלקיהו הכהן הגדול על שפן הספר ספר התורה מצאתי בבית ה' וכו' ויהי כשמע המלך את דברי התורה ויקרע את בגדיו וכו' ויצו המלך את כל העם לאמר עשו פסח לה' אלהיכם ככתוב על ספר הברית הזה כי לא נעשה כפסח הזה מימי השופטים" (מלכים ב' פרקים כב - כג). וכבר העידו גדולי מאורי ישראל על אשר היה. הרד"ק אומר (על מלכים ב' כב ח'): "מנשה מלך זמן רב שהרי מלך 55 שנה ועשה הרע בעיני ה' כתועבות הגוים ובנה מזבחות לע"ז בבית ה' והוא השכיח התורה מישראל ואין פונה אליה כי כולם היו פונים אל אלוהים אחרים ואל חוקות הגויים וב- 55 שנה נשתכחה התורה". וכן כתב הרמב"ן (במדבר טו כב) בהסברו היאך יתכן שכל העם יחטא: "ובקהל, כגון שיחשבו שכבר עבר זמן התורה ולא היתה לדורות עולם וכו' או שישכחו את התורה וכבר אירע לנו כן בעוונותינו בימי מלכי ישראל הרשעים כגון ירבעם ששכחו רוב העם התורה והמצוות לגמרי, וכאשר בא בספר עזרא באנשי בית שני", וכוונתו לנאמר בנחמיה ח' יד' "וימצאו כתוב בתורה אשר ציוה ה' ביד משה אשר ישבו בני ישראל בסוכות בחג בחודש השביעי וכו' וישבו בסוכות כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן בני ישראל עד היום". ואף הכוזרי שאל (במאמר ג' אות נד): "לא ראיתי אנשי בית שני אלא שכבר שכחו התורה ולא ידעו מצות הסוכה וכן מצות לא יבוא עמוני ומואבי". והשיבו החבר (אות סג): "ומה שאמר וימצאו כתוב ר"ל ששמעו עם הארץ וההמון וחרדו לעשות הסוכות, אבל היחידים לא אבדה מהם מצוה קלה כ"ש גדולה". בוא ותראה שוב מה שאמרנו לעיל ובמקומות אחרים שכאשר ניצבים המתרצים אל מול קושיה רבתי ועליהם לתרץ בדבר שאיש לא ידעו מקודם, הם תולים תירוצם באיזו "התגנבות יחידים" דרך הדורות. אלה היחידים המסתוריים שרק הם ידעו, כביכול, את מה שנעלם מכל המוני בית ישראל. והרי אין ל"יחידים" אלה סימן וזכר בכל מקום שהוא, ואולי כלל לא היו ולא נבראו ובכל אותו הזמן אין לעם לא תורה ולא מצוות. הרי לך עדויות מן המקרא ומשלושה מאורות ישראל שאכן נשתכחה תורה מרוב העם, ואולי מכולו, לשנים ולדורות. אכן, כל המסורת שעברה מאב לבן נשתכחה ואפילו בדברים המפורסמים כגון הפסח והסוכה. ושים אל לבך: עד ימי עזרא שוב חזרה ונשתכחה התורה אשר כבר נשכחה בימי מנשה. והנה, התבונן וחשוב מה קרה בתקופת עזרא ששני דברים חברו יחדיו, באותו זמן: האחד שנשתכחה תורה וחוקותיה מרוב העם, והשני שבדיוק אז הלך עזרא ושינה לחלוטין את כתב התורה (ואולי גם לשונה) וכתבה מחדש, והמשכיל יחרד ויידום. כי לאחר שכבר נשכחה פעמיים והלכה ונכתבה מחדש בכתב אחר (וע"פ הגמרא גם בלשון אחרת), מי יוכל להוכיח ולהראות שהתורה שנתחדשה היא זו שנשתכחה? הרי מה שנשתכח נעלם, ואנו לא נדע לעולם מה באמת היה בו. (הועבר מעברית ויזואלית באדיבות תוכנת HEBTML, פעם Xslf נתנה קישור. לא זוכר איפה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה גם לי פעם הייתה תוכנה כזו אבל מחקתי אותה ומאז לא התאמצתי מספיק לחפש אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ופעם עמית מנדלסון, נתן את הקישור הזה: תגובה 89931 (שעזר לי מאוד בתקופה בה חזרתי למחשבי הישן, שמצויד באקס' 4 ימ"ש). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במלכים ב' כ"ג, כ"ב נאמר:"כי לא נעשה כפסח הזה מימי השופטים", ומסיקים מזה כי מימי השופטים לא נעשה חג הפסח. לסיועם מצטטים את הרד"ק (כ"ב, ח') שאומר שתורה נשתכחה מישראל בגלל המלכות בת חמישים וחמש השנים של מנשה. הרד"ק לא מתייחס שם כלל לחג הפסח אלא מסביר כיצד אבד ספר התורה שמצא חלקיהו. הם לא מספרים שהוא כתב שהיו הרבה ספרי תורה בימי חזקיהו, סבו הגדול של יאשיהו, שהיה מאוד ירא שמים, ולא מספרים שהוא מזכיר שמנשה עשה תשובה - עובדות המראות שפרק הזמן בו הושכחה התורה לא היה גדול. והעיקר: בפירושו של הרד"ק על הפסוק הנידון "על כי לא נעשה כפסח הזה וכו"' אינם מסתכלים כלל. ולמה - משום שהרד"ק מפרש "כי לא נעשה כפסח הזה - שהיו כל ישראל בלב אחד לעבוד ה', וגם פסח שעשה חזקיהו (סבו הגדול של יאשיהו. על הפסח מסופר בדבה"י ב' ל', י"א) רבים מישראל לא היו שם". אם הם מצטטים את דברי הרד"ק כמסייע להם, מדוע לא עושים זאת בפסוק הנידון ? והרי הפירוש שלהם נוגד קוטבית גם את האמור בדברי הימים וגם את הרד"ק. האם הם רוצים לשתף את הרד"ק בזה ? ענו לי ישירות - האם זו דעת אמת או דעת סילוף ? האם אני מסלף עובדות בילוגיות ? האם במלחמה נגד הדתיים מותר הכול ? הרמב"ן מזכיר כדוגמא לתקופה שבה רוב ישראל שכחו את התורה את תקופת עזרא. הוא לא מזכיר כלל את חג הסוכות. על כל פנים, הפירוש של הפסוק "כי לא עשו מימי יהושע בן נון בני ישראל כן עד היום" הוא כמו הפירוש על עשיית חג הפסח בימי יאשיהו וכמו שמפרש הכוזרי שלא קרה עוד שכל עם ישראל יקיימו את חג הסוכות בהתלהבות כה גדולה אלא מעטים בלבד. בלשון ימינו:הדתיים. מדוע זה כה ברור ? חג הסוכות או האסיף הוזכר בחמישה פרקים שונים בתורה. אם עזרא או נחמיה היו חפצים לסלף את התורה או להכניס בה חג חדש, היו בוודאי מסתפקים בנוסח מסולף אחד, ולא מסכנים את עצמם בהכנסת שש נוסחאות מפוברקות. על רובן הגדול של ההלכות קיימות במשנה מחלוקות, ובימי בית שני היו הכותים והצדוקים שנתנו פירוש אחר לתורה ולנחמיה היו אויבים אישיים רבים. בכל זאת, אין לנו שום ידע על כך שמישהו האשים אותם בהוספת נוסחאות מסולפות לתורה שש פעמים על חג שלא היה קיים. דווקא החוקרים מדגישים מאוד עד כמה התייחס העם בחרדת קודש למסורות שלו. ככה הם מסבירים את אילוצם של חכמים להכניס את קהלת ושיר השירים, אף שלדעת החוקרים רוח ספרים אלו זרה ליהדות, ופתאום לא אכפת לעם שמסלפים את התורה בשש מקומות ? נוסף לכך, לפי התורה, הקריבו בחג הסוכות קורבנות רבים במקרש, והכהנים בימי עזרא היו בניהם ונכדיהם של כהנים שעבדו עוד במקדש. אי אפשר היה לרמות את כולם. מעניינת אותי במיוחד ההערה שלפיה התורה נכתבה בלשון אחרת מעברית, שכן אפילו בארמית - אדם ואדמה, חוה וחי אינם לשון נופל על לשון. אודה מאוד עבור המקור |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |