בתשובה לאשר לבשן, 03/10/02 17:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אשר, מוסד הידועים בציבור הוא סוגייה מרתקת, אבל קשה ומסובכת. מעמד הידועים בציבור מוכר על ידי חוקים מסויימים המעניקים לידועים בציבור יתרונות חומריים וכלכליים מסויימים. למשל: חוק הגנת הדייר, חוק הירושה, חוק הביטוח הלאומי, חוק הנכים, חוק חיילים שניספו במערכה וכו'. הבעייה היא בהגדרה מי ייחשב כידוע/ה בציבור. הבעייה נעוצה בכך שידועים בציבור אינם מוסד פורמלי, ואין כל תעודה המעידה על כך (כמו תעודת נישואין למשל). השאלה אם בני זוג ידועים בציבור היא, איפוא, עניין שיש להוכיחו כדרך שמוכיחים כל עובדה. היטיב לתאר את הבעייה השופט זילברג לפני כ- 40 שנה: "הגדרתה המשפטית המדוייקת של 'הידועה בציבור כאשתו', היא קשה כקריעת ים סוף, או בלתי אפשרית כפתרון בעיית ריבוע העיגול. ניתנו לנו שלושה נתונים: "ידועה", "בציבור", "כאשתו", ולא נתפרש לנו מקורו של היידע, לא זהותו של הציבור, ואף לא מהותה של "האישות" שהציבור היודע מייחס לזוג הבלתי נשוי. הווה אומר: משלושה נעלמים, עלינו לעשות נגלה אחד". עד כאן השופט זילברג. כדי שזוג יוכר כידועים בציבור עליו לעמוד בשתי דרישות: א. חיי משפחה (אישות וכו'). ב. ניהול משק בית משותף (מגורים). עניין הזמן הממושך (כפי שהערת בתגובתך) אינו מהווה דרישה כשלעצמה, אלא שכמובן הוא מקל על ההוכחה שזוג פלוני הם ידועים בציבור. ראינו לעיל, שישנם חוקים שונים המעניקים הטבות חומריות לידועים בציבור. ישנם בין אלה חוקים - כמו חוק הירושה למשל - הדורשים, כתנאי להענקת ההטבה, שבני זוג הידועים בציבור לא יהיו נשואים - באותו זמן - לאחרים. נראה לי שניתן - מעל במה נכבדה זו - להסתפק בקווים הכלליים ששורטטו לעיל. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |