|
||||
|
||||
קמיל פגליה, מרצה באוניברסיטה אמריקנית, שהתפרסמה בשל ספרה "פרסונה מיננית (סקסואלית)", מציגה נקודת מבט על הזנות שונה מזו הפמיניסטית המקובלת. לטענתה, המיניות הנשית מקסימה גברים ומבהילה אותם. לפי הניתוח הפמיניסטי הגברים משתמשים בכסף ככוח שהם מפעילים על הנשים. אך היא אומרת, שזה כל מה שיש לאל ידם של גברים לעשות. הכסף הוא הודאה בחולשה. הם צריכים לקנות את תשומת ליבה של האישה. נשים לא צריכות לעשות זאת, אך מעטות קונות מין בכסף. הכסף שמשלם גבר לזונה הוא אות לחולשה. הזונה היא ששולטת במצב. היא המקצוענית, ובעין כזו היא גם בוחנת את הלקוח שלה. כמו כן טוענת פגליה שהפמיניסטיות נוהגות להציג את הזונה כאישה מוכה ונרקומנית אך זונות כאלה מהוות אך מיעוט מקרב כלל הזונות ונערות הליווי וכו'. רוב הזונות שולטות בחייהן, והזנות היתה לאורך כל ההיסטוריה דרך נשית להשיג עצמאות אישית וכלכלית. אינני מומחה לנושא, אבל המעט שקראתי על הזנות בארה"ב תומך במידה לא מבוטלת בטענה של פגליה שרוב הזונות פועלות באורח דיסקרטי ומנהלות חיים עצמאיים בלא תלות בסרסורים וסוחרי נשים. את מה שאני יודע על הנושא כתבתי במספר תגובות באתר בננות: (בערך באמצע פתיל התגובות). אם הנתונים שהוצגו ב"אתר במה" בקישורית שניתנה כאן נכונים, הרי שאפילו בישראל חלק גדול מהזונות אינן הולמות את הסטריאוטיפ המקובל. לכל המעוניינים בדעותיה של פגליה על הזנות אפשר למצוא בעזרת גוגל, די אם תקישו: camille paglia prostitution ותקבלו המון מראי מקום. להלן חלק מדעותיה כפי שהובעו באחד הראיונות עמה: |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |