בתשובה לניצה, 25/08/02 23:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אברהם הוא דמות מיתולוגית וכך גם אלוהים וזוהי מבחינתי אלגוריה שנשארת ברמה המיתית של המציאות. וקצת פרשנות אחרת על הצהרים אברם בבראשית י"ג הוא עוד טרום יהודי הוא עדין לא קים אפילו מצוה מפורשת אחת והוא עדין בחזקת נוד. הוא אומנם קבל כבר את שליחותו של האל ועשה את המסע לארץ ישראל אך ברגע של משבר רגעי הוא ממשיך למצרים (בראשית י"ב) בבראשית י"ג למרות שכבר קבל את ההבטחתו של האל שהארץ תהיה שלו, הוא נכון לותר ללוט על חלק ניכר ממנה וזאת על מנת להשתית את יחסיהם על אחווה.הוא נכון לותר מתוך עמדה של כוח ומתוך אמונתו הפנימית - אקט של בחירה מוסרית ערכית ושל עמדה אנושית הגורסת שיש לפנות מקום גם לשכנך. רק אחרי שמוכיח אברהם את איכותו כאדם בראש ובראשונה האל מחדש את הבטחתו שלאברהם והפעם אברהם ישאר בגבולות הארץ המובטחת עד מותו. ואכן עת למלחמה ועת לשלום והחכמה היא גם לדעת מתי להלחם ומתי לותר ושוב אפשר לחזור לאברהם ולבחון על מה ראוי להלחם ועל מה לא? (לאדמה כאדמה אין כל ערך לאדם יש) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אברהם אבינו הוא דמות משמעותית ביותר בדברי ימי עם ישראל. התנהגותו ומידותיו הם כר נרחב לפרשנות ולימוד. ברשותך אציע פרשנות אחרת במקצת להתרחשויות בבראשית. ההבטחה שמקבל אברם על הארץ היא לזרעו ולא לו. אין לו טענה רכושית על הארץ בשלב ההוא. הרי גם כדי לקבור את שרה אשתו היה צריך אברהם לקנות את מערת המכפלה בכסף מלא. לאחר שמתפתח ריב בין רועי לוט ורועי אברהם, דבר שהיה אולי ביטוי חיצוני לאי הסכמות עמוקות יותר, אברהם מחליט להפרד פיזית מלוט. לא היה כאן ויתור על טריטוריה כלל שכאמור עדיין לא היתה שלו, כי אם על התקווה לראות את לוט כממשיכו, כיון שלא היו לו בנים והוא כבר לא צעיר. ההבטחה שניתנה לו לאחר מכן היתה כדי לאשש את האמונה של אברם שאמנם יהיה לו זרע והוא יירש את הארץ הזאת. לפיכך הייתי אומרת שמבחינת היחסים עם לוט המצב היה דומה יותר לטרנספר- "הם שם ואנחנו כאן" מאשר לפשרה. כאשר אברהם מרחיק ממנו את "מוקד הסיכסוך". לגבי חשיבות האדם והאדמה: בהסתכלות רכושית פרטית אתה ודאי צודק. אבל בהסתכלות לאומית, האדמה היא בית חיותו וקיומו של העם. ללא אדמה לא יהיה לעם קיום לאומי קונקרטי. אפשר לטעון שחיי אדם חשובים משמירת הזהות הלאומית, אבל כאן זה ויכוח שונה לגמרי, ואולי הוא הויכוח האמיתי ביננו. נראה לי שאי ההסכמה הבסיסית שלנו היא על משמעות הלאומיות בחיי האדם בכלל,ואצל היהודים בפרט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''רשותי'' נתונה. ופרשנותי למול פרשנותיך, רק העלתה אצלי מחדש את הטענה שיש ''משהו'' בעמדות הפוסט מודרנסטיות על ה''יחסיות'' של כל טקסט.ועל האופן שבו הקריאה שלנו את הטקסט מחוללת את המשמעות הטמונה בו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |