|
||||
|
||||
לעולם לא נוכל להגיע למסקנה על גודל מדידה מינימלי, ללא פיתוח מכשיר שימדוד מידות קטנות יותר, אבל הבעיה היא שמכשיר כזה יצטרך להיבנות במידות קטנות יותר, וכך הגענו למבוי סתום, מעבר לזה, מאחר שתוצאת המדידה אינה בתחום הנראה, נצטרך לבנות מכשירים שיפתחו את תוצאת המדידה, וכל אחד יוסיף שגיאות משל עצמו. הפאי הייתה אמורה להיות דוגמא, הרי ברור (מדוגמת הפאי) שמכשיר מדידה שיתן לך דיוק אינסופי במדידת הקוטר, לא יתן לך מידת דיוק כזו במדידת ההיקף, ולכן המכשיר לא יכול להיות בעל דיוק אין סופי. נניח שמאחד המחשבים קיבלת שבנקודה מסויימת (נניח, נקודה שלו ששניהם לא נמצאים בה), הטמפ' צריכה להיות ארבעים מעלות צלסיוס, ולפי המחשב השני, היא צריכה להיות 39.9, מהיא הטמפ' באותה נקודה (וזה בלי להתחשב בבעיתיות של התוצאות במרחב שרק מחשב אחד חישב)? |
|
||||
|
||||
מה זה, אף אחד לא זורק איזו מילה על עיקרון אי הוודאות? |
|
||||
|
||||
אוף איזה כלל מרגיז! דווקא כשכבר הלך לנו טוב אם כל הדטרמיניזם הזה.. הייזנברג בטח היה party pooper בחייו.. |
|
||||
|
||||
הייזנברג היה חבר המפלגה הנאצית,סייע לנאצים במירוץ אחר פצצת האטום והשתתף במאבק נגד "הפיסיקה היהודית"(אינשטיין)במחצית הראשונה של המאה ה20 |
|
||||
|
||||
עד כמה שהבנתי, ארז דיבר על מצב בו הפיזיקה הקוונטית היא רק קירוב של פיזיקה אחרת, ללא אי ודאות, או סופר-פוזיציה. |
|
||||
|
||||
תוכל להגיע למסקנה על בסיס לוגי ולא אמפירי (גם קוורקים עוד אף אחד לא ראה, וגם לא מיתרים, או מפץ) בהנחה שלא תצליח לקבל מדידות זהות לחלוטין לגבי הנקודות בהן המחשבים לא מצויים, עשה אותם מדוייקים דיים למטרה הרצויה לך. |
|
||||
|
||||
ראו עדויות על קוורקים ומפץ (על מיתרים לא, לכן זו תורה מאד בעיתית). בכל מקרה, המדע חייב להסתמך על מידע אמפירי, הלוגיקה רק משרתת אותו. יפה, זו בדיוק כוונתי, אפשר להגיע לקירוב טוב, אולי אפילו טוב כרצונך, אבל אי אפשר להגיע לדיוק מוחלט. |
|
||||
|
||||
עדויות זה לא מדידות. עד כמה שאני יודע (תרגיש חופשי להזים), הקוורקים הם מודל מתמטי מוצלח, כך הוא גם הדין לגבי המפץ (מודל תיאורטי מוצלח). |
|
||||
|
||||
התכוונתי לעדויות אמפיריות (כל מני נתוני פיזור ודברים כאלה), הקוורקים הם מודל מתמטי שמסביר את העדויות האלה. |
|
||||
|
||||
תוצאות ניסויים של פיזור מפרוטונים מראות באופן די משכנע, שהפרוטון בנוי משלושה גופים נקודתיים. (נקודתיים ביחס לגודל של הפרוטון ולמעשה ביחס לכל גודל, שאנחנו מסוגלים למדוד) מודלים קודמים, דברו על מודל הפרטונים (Partons model) אך למעשה המודל הזה מתלכד עם המודל הסטנדרטי. |
|
||||
|
||||
באמת הראו בניסוי פיזור משלושה גופים נקודתיים? ספר עוד. ומה זה מודל הפרטונים? |
|
||||
|
||||
מה יש עוד לספר? בניסויים של פיזור חלקיקים אנרגטיים (אלקטרונים, פיונים) מגרעיני מימן התקבלה תמונת פיזור, שמתאימה לפיזור משלושה גופים נקודתיים. הרעיון דומה לניסוי רת'רפורד, שהראה את מבנה האטום (גרעין נקודתי ביחס לאטום) והמתמטיקה לא נורא קשה. מודל הפרטונים היווה את המודל הראשון להסברת מבנה הפרוטון (והניטרון) כמצב קשור של שלושה חלקיקים אלמנטריים - הפרטונים. (בדומה לגרעין, שהוא מצב קשור של פרוטונים וניטרונים) הוא הוחלף למעשה ע"י המודל הסטנדרטי, שכולל את הקוורקים. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |